Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ה - 1894
- Issue
- חוברת ב
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 10 (sequence 10)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 51% known words query
- IRI
…/4861829-6448958-6613381--185-4862011- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ממזרח וממערב 10 ירעידו את המיתרים שבעינב אחר הדומה להראשון ומערכים ונפתחים בערך כזה זשוים בכל סנלותירם" בעוד אשר הנימים האחרים שאינם דומים ככל להראשונים מזדעזעים ומזמזמים רק מעט ובקול חלש מאד. על ידי ה**יי הזה גלה הלסהלין נצורות בהשתרגית עצבי השמע ואוםן קבלתם את הקול ומסטר גלי הרעדותיו. בין יתר החדשות שגלה הלמהלץ בחכטת־השמע תחשב גם •התלכדות־־הקולות". כלומר הנולדים מהתלקטות מספר ההרעדות הבאות מפגישת שני גלי־קול מיוחדים. הלמהולץ. אשי חנן ביגש חד ודק מאד בתפיסת חזיונות־האור. הצנע והקול שפך רוח פילוסופיה על למוד־ההרמניה ויבאר לגו מדוע קול זה ינעם לנו ומשנהו ישרוט שרטת באזנינו. לם; נאורו,נבין מדוע הקולות המתחברים בערכים בלתי שוים ומצומדים ירצעו ויבתקי אוננו ויעוררו בקרבנו הרגשות כלתי נעימות. כי האזן סוכלת הרבה על ידי פגישת הקולות מפסקות פעמים רבות בזמן קצר. כאש האבוקה המהבהבת ומקפצת מכאבת את העין. הלמהלץ חקר ויבחן ויגלה עמוקות בקול מבטא האדם והכרתו את התנועות הפשוטות והמרכבות ולא •כמדקדק" •ומניח לשוך עסק בזה. כי אם בטכעיני הנוקב ויורד בטבע הדברים עד היסוד ומוצא בכל חוקים יותר קבועים מדיני השוא־נע והשוזא־גח. בספרו ^,1^66ח^^^ח^£קמו^ם0ז׳מ אסף הלמהולץ את חקירותיו במקצוע חכמת־השמע, וספרו זה הוא היותר נעלה ונכבד בספרות זו, והוא עד נאמן על גאונותו וחריפותו של מחברו. הלמהלץ היה הראשון אשר הוכיח עוד בשנת 1843 כי הרקנון והתסיסה הם פעולת יצורים־דקים ולא כמו שחשב 18(1.161 כי המה פעולת יסוד החומצי באויר. הלמהלץ היה נם הראשון אשר גלה את החבור אשר בין חוטי ■ העצבים ותאיהם. ויעשיר בשכלו גם את מקצוע •מכניק׳השרירים* ויגלה בו דברים רבים. חקירותיו ובחינותיו במקצוע זה כתב בהמאסף של מיללער. בהרשומות אשר הוציאה דאקימיה בברלין ובספריו וקונטרסיו הרבים, גם בחקירותיו בחכמת־הנתוח יש מעין העבודה הכבירה והיסודית של הלמהלץ במקצוע חכמת־חחיות והטבע. בכל ספריו הרכים המדעיים העצומים והמדויקים ובספריו־ההטוניים שכתב להרחבת הדעת בין העם הצטיין הלמהלץ כבעל סגנון נעלה. סגנונו פשוט. צלול. קל ונוח מאד. ובכל זאת לא קלקל סגנונו הנעים והסברתו הנמי־צה את הרוח המדעי המדויק והעז המרחף על כל דבריו שנתב. בספריו המדעיים משורגים חרוזי המשוררים המצוינים שבאשכנז. וביחוד הוא אוהב לקלוע לתוך דבריו חרוזים משיר* נזןטהע והזווג הזה שהוא מזוג בספריו את השירה והמדע עולה לו תמיד יפה. כי דמות שיר נשגב, תמונה יפה, בנין נשא והר מרום ותחרת יותר עמוק בזכרוננו מדמות אחל נסוך. מישור רחב ידים, תמונה מטושטשה ודבור פיזי, לכן ספרי־טדע הכתובים נשפה יפה העדויה לפעמים גם בעדי המליצה ישמרו הרנה יתר מספרים כאלה אשר אין למחבריהם כשרונות הלטהלץ לחבר את הלעם והמועיל. כל ספריו אוצרים בקרבם ^עתךת רעיונות נעלים. טובים ומתוקנים בצורתם רםו;ם כמו בתוכנם ועמקם ומעוררים מחשבות חדשות לא רק במקצוע חכסת הטבע והחיות, כי ספריו כוללים שפעת רעיונות חריפים ונשגבים גם על אדות היצירות היפות וכיתור על הציור והזמרה. משפטיו במקצוע זה חרוצים ונאמנים ומעידים על טעמו היפה והרגשתו החדה. הלבהולץ התעמק בשטת דרוין. כי נל שטה ותורה הרת עולמות חדשים היתה כרובה ללבבו ותעורר את מחשבתו. העלמהאלע פעל כ^ותו הכביר על כל