Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 9

9 .־־ 1 חכמים דיזהרו בדבריכם - - ■ 7 אחרות אשר עמלת ואשי לא עמלת כסי התפרשות מאליהם. שתאום והיית לחזה חזיונות רבים סאד צפל וגלוי"עינים. — השטר לך אחי. צל ההרים אתה ראה כהרים- בראותך כי נתעלית כיום להבין את אשד לא הבינו רבים ואשר לא הבינותי נם אתה מתמול שלשום, ורם לבבך ואשרת אעלה על בסוד אלה אחזה. רוח גאות נצנצה בך וכיון שבאת לכלל נאוה באת לכלל טעות. הששהה אשר שמחת על המציאה ששצאת בהיסח הדעת והתשוקה הנטועה בכרבך לגלות כל מסתרי עולם עוררו את רוחך להשריז על המדה ולהראות לך מהרהוריי לבבך ותחלום בהקיץ. והיה כאשר תרגיע מעט ותנשש ותשוצ במנוחה על כל אשר חזית במחזה תמצא כי שגית בראה. וי־יך אם רק ההלכה הראשונה נסתרת באמת- כאשר דמית. ורב לך אם אין נם בשתרון ההלכה ההיא משגה הממעט ומקצר אותה מעט מאשר חזית בתחלה. אבל כל התולדות אשר הולדת אחריה בחסזה הרבה יער במו עוד להקשות ולשרק להרבות ולהמעיט לשאת ולתת. תסשת מרובה לא תפשת.— בקורותיך אתה וכקורות כל חכם וחוקר במקומו ובזמנו כן יקרה לכל החכמים בכללם וכמקרה התפתחות הידיעה באדם אחד *עולם הקטן) כן מקרה התסתחות כיל הידיעות והחכמות בעולם כלו. דור כלו לעולם כלו כרנע אחד לאדם אחד. דור שנתגלה בימיו דכר שעמלו בו דורות רבים לפניו נוטה להשריז על המדד. ולהזות מחזות שוא בדמיונו, כאלו נתגלו לו כזה כל סתרי בראשית, ולהוליד תולדות של* היו ולא נבראו ולהאמין שכל הדורות שלפניו הלכו חשך ולא אור; ויבא להפוך את כל הקערה על פיה ולהעתיק צור ממקומו. — אל נא ברעש מורי ורצתי! אחרי הסערה דממה ושקט. וכרוח מרדשכת וכנשער שו״קטה נשובה נא ונשפוט במנוחה על כל המהפכה אשר הסכנו בחפזין ובהלה, ונראה אם לא החרבנו יתר רן הדרוש. אס לא סופנו לשוב ולבנות את אשר סתרנו. — עוד מכשול אחד לשנינו המרבה לנו מעקשים וחתחתים על דרכנו כדבר החקירה לשמה. בהיותנו אסורים במלחמה כבדה מול שני אויבי החקירה והחכמה מראש. כי בראות מוקירי הקבלה והמס1ת את החכמים והחוקרים והמה פורצים נבוי^ ועוביים חק, ויתנו את החכמים ואת החכמה את החוקרים ואת החקירה חרם נם יחד. על כן התיצבו החכמים לנגדם בשטף אף ויאסרו הקבלה משתסקת באי־דעת, והי* פורשת מסך וענן המכסה עלינו את אור השמש כצהרים, ויעמדו מערכך. מיי* מערכה. אלה קוראים מזה שוא שכל אנוש ואם נרבה חקר מאומה לא נדע. ולמה זה נעמול לרוח לסתור ולהרוס את אשר בנו ראשונים. ואלה מזה קוראים, לאור היכלנו לבדו נלך ובאורו נראה איר בהיר, המגלה לנו את כל הצפונות והנסתרות. ותעלומות סתרי כל חי. ואנו אין לנו אלא מה שעינינו ר>*ות. ־ והנה החקירה לרשת שלום ומנוחת הנפש, חקירה לשמה. לשם האמת לבדה ולא לשם קנטור ולא לשם מלחמה. על כן תראו ׳ כי כל אבותיו או חבריו או רבותיו אסרו עליו את הלמוד והחקירה מכל וכל. ולמודו זה וחקירתו זאת היו רק מלחמה ארוכה אף הוא פרץ נבול. ונם למודו וגם חקירתו לא היו בריאים ושלמים, כי כל ימיו מכאובים. וכל אשר יוסיף דעת יוסיף מכאוב לנפשו ולנפש אחרים וגט להדעת עצמה, מפני שאין האמת נקנית אלא בשלום ולא כמלחמה. — ׳ המטוטלת הזו אם אתה מניד אותה ממצב מנוחתה, כל אשר תרים ותגביה את מעופה מעבר מזה. כן תוסיף ותעבור ותנשא לעוף מעבר מנגד, ורק אחרי עבור 1