Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 8

א. החקירה והקבלה 8 כי ש?כה נסוכה על סני הדעת והאמת, ושוא שכל אנוש וכל עמלו דבל. — אל תאמר כן! ואם לא עליך המלאכה לנטור,'אין אתה כן חורין להבטלממנה. — אור השכל אשר נטע אלהים בקרבנו, לא לתהו נוצר כנו. כי אם לחקור ולהתכונן על מפלאות תכל ויצוריה ולהתפעל מרוב גאונה וממרום שיאה• וההתפעלות הזאת אימת נקנית בעצימת עינים, כי נסתר בחדרי אופל ונשב ונשתאה במחשך, כי אם כצאתנר החוצה להביט השמיטה על הככבים כמסלותם, להכין חק ומשפט הליכותיהם; בהעמיקנו חקר על התנועה ועל הכח המניע ׳ על המרוצה ועל המנוחה, על הזמן ועל המקום. על המדד, והמשקל, על כל קצב ושעור, על כל תכונה וצורה, על כל צמח וכל חי. על חיינו וחיי נפשנו. על ההשתנות התמידית ועל הקיום לעולמי עולמים. - אז יגדל וירכה מספר הסודות והנסתרות לעינינו, ועד שהשינונו לנו תשובת על שאלה אחת. תשובנה חבילות שאלות לרבבות חדשות לבקרים, אשר נלאה למצוא למו פתרון; ותחת רז אחד נראה לפנינו רזי עולם מתרבים עד אין קץ. — והיא תוחלתנו, והיא חובתנו. והיא תרבה ענותנו, והיא תפארתנו. — בי האיש העומד נבהל ומשומם מבלי כל רעיון, טזתר לו אין על הבהמה הנבהלת ובל ידעה מה. ורב לנו אם נדע לשאול כהוגן. — וזה הוא מה שאמרו ראשונים ד תכלית ידיעתנו היא [שנדע] מה שלא נדע. — והבן זה. — אכן רוח היא כאנוש להתפעל;תר מדי מכל מקרה אשר יקרהו ומכל רעיון העולה על רוחו, וכנסים לרוחו לרוממהו מעל לעולמו ולנשוא את נפשו לעולם הדמיון לחזות חזיונות ולברוא לו בריאות חדשות ולתת לסו תמונות ולערוך לסו דמות ותבנית כמראה אשר הראה במעוף רוחו בחלום ובהקיץ. ודמיונו זה ישאהו?גל אל ןיל זיקלענו מן ד,קר אל החום ומן החום אל ד,קר ויתנלגל בין היגון והחדוד, נין היאוש והתקוה. יעלה מעלה וירד מטה ואין מנוח. והתנועה התמידית הזאת היא היא תופחת נשמת חיים באפיו והיא חייהו. כי נאשר מנוחה גמורה שם דממת מות ובאין תנועת אין חיים. — חקי העולם וחקי החכמה עמוקים מאד מאד. לא ימצאום בלתי החופשים הפוש אחר חפיש והדורשים ומבקשים כמטמונים. אם יאמר לך אדם לא יגעתי ומצאתיי■ אל תאמן. ישב אדם וחפש לגלות המסכה. הנסוכה על פני חזיונות נפלאים מטנו במקצוע אחד מםנ1ת החכמה ולא עלתה בידו, עמל ויגע הרנה מאד ולא עלתה בידר א8ץ מתגיו והחליף כה ואון׳ שם לילות כימים, חקר ודרש והעמיק וחפש ולא עלתת בידו, בנוהג שבעולם הוא מתיאש וקורא ואומר סוד זה לא י^לה לעולמי עולמים. — יגעתי ולא מצאתי אל תאמן! — למחר או לאחר זמן הוא עוסק בהלכה אחרת בטדומה לו שאין נין הלכה זו והלכה פלונית שכבר אמר לה נואש כל קשור דחש.- או ישכב על משכנו או יתהלך לשוח בנאות דשא או על טי מנוחות ישב וידום.. סתאום והנה רוח עכר עליו וידפוק על מיתרי רעיוגיו ויעורר1את שעיפיו, ובטרם הכין מאין באה לו הרוח ואנה סניה מועדות והנה חזיון נחמד לנגד עיניו: ההלכה ד,כמוסת ההיא אשר נלאה?הרים את המסכה מעליה עומדת מם1שת לפניו באותיות מצהירות אין בה נסתל־ועקש. קורא יקר 1 אס לא קרה לך כאלה בחייך, אות הוא כי?;פיך לא עמלת בתורת זחכמה במרה הדרושה. ואם קרה לך כזה אף פעם אחת■ אז כמוני תדע כי ברגע זת לא דיך שגלית את הסוד ההוא, אלא שאתה ראה כי מעתה נם הלכות רבות