Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ד - 1893
- Issue
- חוברת א
- Date
- 1893-01-01
- Page
- Seite 138 (sequence 138)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/4861829-6448950-6613379--149-4861977- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ממזרח וממערב 188^ ׳ה ל א ם י ם. אשר המויל מר ל ע ו ו ע הנהו אחד מהנלהבים שבתוכם. ועל כן הוא •קורא בהקדמתו בו1ם נפשו: ינם ב ט ו ב ה א ל נ ש כ ח, כי: 60(51611 68 01160זז )ז1זז 1)810 160)10>״ ״ —!611^£171£ 8110 10 318 (ראשית השיר הרביעי להדיר א6שענה״מער>. -אל נשכח את עפנו ואת דלותו. צרותיו ותלאותיו את ככודו בעבר ואת תקותיו לעתיד 1* הקובץ הזה מעביר לפנינו את השירים לכבוד היין, העלמות •והמרתף שבהיידלבערג׳• אשר שרו צעירינו עד ה י ו ם — והשירים הנעלים והנשנבים המלאים כנאד דמעותיו של עם עולם. נוי אובדונדח׳ אשיישוררו עתה בניו הצעירים, השבים אליו למחות דמעה פעל פניו, לנחמו ולעוררו ולהסיח בקרבו רוח חיים למען אשר יעמוד לקץ הימין. לרב השירים ישנם נם תוי־זפרה מיוחדים, והנבחרים שבהם הם טעשי-ידי: •ד״ר ב י ר נ ב ו י ם. ד״ר 6 ע ל ד, דיר $ 6 6 ע נ ה י י מ ע ר והטויל מר ל ע ו ו ע. מי -יתן ולא ימושו שירים כאלה משי צעירנו והיו להם למזכירי כבוד לבית עטם ולמעוררים •לפעול בעד תחיתו. 82. ספר דברי ימי ישראל. (מיום היות ישראל לעש עד ימי הדור האחרון) מאת דיר צבי גראטץ מתורגם עברית בתוספת הערות והארות מאת שאול פנחס ראבינאוויץ. אבותינו שהרבו לעשות ספרים אין קץ לא הספיקה להם השעה לכתוב ספר -תולדותינו וקורותינו וישאירו לנו רק שברי לוחות, אותיות פורחות, פרקים מקוטעים -ומכוצים, רשומות צנומות ורמזים רזים. בניהם הבאים אחריהם כתבו תולדות הארץ. תולדות היתושים והצמחים, תולדות מלב* הארץ. שריהם ושרותיהם, תולדות עבדיהם •ושפחותיהם׳ ונם להם לא המסיסה השעה לכתוב זכרון בספר לא את אשר קרום ולא את אשר עשו ופעלו לעצמם ולאחרים. ומה רבח היתד■ העבודה על חכםעו במערבא. אשר קבלו עליהם לכתוב תילדות ישראל בספר. בחריצות עצומה. בזריזות יתרה, בתשוקה עזה ובשקידה רבה לקטו עצמות כשעירים בעמק רפאינו. אספו אבנים ■מנפצות וגרגירי חול מנית ישראל ההרוס ועלים כמושים ונטושים משלקת האלון. ויוחד על כלם הפליא לעשות גרץ אשר קרב את שברי העצמות היבשות נזר אל .נזר, העלה עליהם בשר דקרום עליהם עור ויפח בהם נשמת רוח חיים — ורפאיגו הנפילים קמו ויחיו. החצץ והטכתה אשר צברו המלקטים היו בידי גרץ לאבני פנה -ומוסדות ויקים היכלי תפארה זאימינות נשנבים והעלים הבלים היו בירי הבונה