Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 135

בקרת ספרים 5?נ זכרונות לבית דור. קובץ ספורים מדברי יפי ישראל. מאת איש 6ריעדבערג. חלק ראשון בעשרים ושתים חוברות. הוצאת אחיאס־ז ווארשא תרנ״ג — תועיד. מאז התאוננו רבים משלומי אמוני עמנו על חסרון מקצוע הכי נכבד, הכי דרוש נדהכי נחיץ בספרותנו: מערכת ספורים לבני הנעורים. ספורים נעימים המושכים את •לכות נעורינו, ספורים שיש בהם נם הטוב ונם המועיל לתת את העולם בלב צעירי ־בני ישראל ולטעת בתוכם את האהבה לעמם ולשפתו ולספרותו ולכל שרידי קדשיו מסגלות מחמדיו מימי קדם. והנה הפעם התעוררו בעלי •אחיאסת* למנות את החםרון?זזה בתתם לבני הנעורים ספי נדול ויקר ערך אשר בו יעבירו לעיניהם את דברי ימי ■עמנז מעת חרבן הבית הראשון ועד תקופת בן־מנחם; הנה אלה המה הדברים אשד ־יאמרו בהקדמתם: .כספר הזה תעבור לעיניכם תמצית תולדתנו במפורים -צעיפים ונחמדים למקרא בנפשות'חיות. פועלות ונפעלות; וראו עיניכם את הדמעות ־הטהורות והקדושות הנוצצות בעפעפי הנפשות האלה, ושמעו אזניכם את האנחות?־.מרות והתמימות היוצאות מלבן, והקשבתם את דכייהן החוצבים להכות אש קדש במסרן נפשן על קדושת האמה וסגולותיה היקרות — והיו דברי ימי עמ:ם חיים •לנגדכם וזברונם לא ימוש מלבכם כל הימים*. הימלאו בעלי אח־אסףאת תע-דתם? היצלחחפצם הנעלה בידם? - מן הספר יהנדול מונח לפנינו החלק הראשון ובו חמשה ספורים אש־ יסורתם בדברי ימינו מימות חרבן בית ראשון ועד אחרי חרבן הכית השני, ואלה הם : אז כף הסירים. ב> זר הדפנים. ג> הקוצה. ד> טבעת הקדושין. הז הכבל והקוץ. ארבעה ספורים המת מקורים; מלבד הספור •זר הדפנים' "ופתח דבר" שהם תרגומים מם פירי רעקענדארף. •דאמנם אם נוכל לשפוט מן החלק הראשון על בל הסם־ אז נגיד בלב סמיך בטית כי הגדילו לעשות. מר א״ש 6ריעדכערנ אתמחי בספרותנו למתרגם נפלא כן בשפת* ־הצחה וכן בסגנונו הנעים, פר פר־עדבעיגהוא אחד השרידים אשר טעם שפתהנכיאיט ־עמד בם והמה ישכילו לשמור על טהרתה ככל אשר לאל ירם ורק במקום אשר אין ־דרך לנטות׳ במקום אשר יחסר לשפתנו העתיקה מבטאים ההולמים את הרעיונות יואת המושגים אשר מקרוב באו לנו, אז חלילה לו מהשחית את הרעיון בעבור טהרת השפה. אז ישיש כי תמצא ידו להרחיב את לשוננו ולהאדיר תורתה בהוסיטו •לה לוית חן של מליצות חכמינו בעלי המשנה והאגדה ובהכניסו תחת כנסיה;נם את המבטאים של סילום ופינו מימי הכינים - כל עוד לא חטאו נגד חקי :הלשין ולא ה מ דיו את ר ו ח ה. — מר פ־יעדבעיג ככר היאה לנו את כחי ואת יבשרונו בספריו הרבים. וביתר שאת בספריו •עמק הארזים" •וקירות היהודים בסם־ד■ <הוצז ת אחיאסף*. אולם הפעם נגלה לעינינו לא רק בתור מתרינם נפלא כי אם נם :בתור טפסר מצוין היודע את רוח בני הנעורים ומשכיל לעשות למו מטעמים לפי טעמם. לא נפריז על הטדה אם נאמר כי אלה הספור״ים הקטנים אשר ניעת לבני הנעורים ־שקולים בטובם ותועלתם כנגד חבילה של ספירים בספמתנו אשר כרבם כן׳ נודף מהם ריח ההתחכמות היתרה. את האמת אניד אנכי הכותב כי נם אני — אשר כברי •יזל1תי לא רק נעלי הילדות כי גם נעלי השחרות ורבחרות — התענגתי למקרא שפות פליעדבערג• וספות •הכבל והקוץ• הרהיב את לבכי בנועם נאמו ירטיב טעמי.