Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 130

ממזרח וממערב 11• דד׳יר סרץ הוא לבדו בביתה ואתם הקוראים תשפעו םאחורי הד לת את שירה אשדי תמר באזניו: ,.בין מפלשי עבים, יזהיר החרם - בין ענסי ערבים, עינו <עק החרם!4 גנרת — דמעות שמון ואורה, יריק ^קו־ה — אורים מהורים. המזהירים כססירים — וחלומות כתהומות, יקיצו יציצו..." (0-11;) — השמעתם את ההרפניד, הנפלאה מל ,דמעות ששון ואווה* אמר ״עין החרס ננות״ ושל ״חלומות מציצים" מ... והד״רי פרץ אשר היה .׳לבדו כביתה" דוא, "נשאר על עמדו כאחוז בחבלי קסם וכנטוע: במסמרים ויהי לבו ונפשו נתונים אל הליכות רשיר עד תמו׳ ובסעם הזאת הודה לה דמבקר ואכזר רזה כי אמנם רפליאה מאד לעשות וכי זה הדרך אשר עליה להתיצב'" <על מי?>. ועתה תחל דאילוסטרציון ההיסתורית: "כעת ההיא החלה תנועת יא׳י לפע* במחנה עמנו(?) ואגודות אחים נוסדו כערים רבות להפיץ את רעיון הלאמיות בין המון העם ולפשטו בכל תפיצות ישראל" (השמעתם?! לא רק להפיצו בין המון ד,ע* אבל נם לפשטו ככל תפוצות י ש ר א ל) "וכלב פרץ הביאה התנועה החדשה הזאת ששון ועונג". ,ותהי לו דתנועה הזאת לעונג נפש ולשעשועים", ,׳ויתוכח עט, חבריו הלמידי ראוניבירסטה" <צד 13) "ובראותו כי חכריו ישחקו ילעגו לו ויתרנו־ דתקצף מאד' <צד *1> "והוא לא ידע כ> בגשתנו אל העבודה לפשט את רעיון ד-לאמיות בקרב אחינו (המחנכים ברוח רעם אשר בקרבו הם יושבים) עלינו לב רו זג להם לב חדש ורוח חדשה׳ עלינו לתת להם גזע חדש ןאיץ מולדת חדשה אשד כמעט (כולי האי וכמעט?) לא ידעוה ולא שערוה מראש' (צד 15>. מי חכם ויבינני באיזה איפן נוכל לתת לאיש גזע חדש ואנא מובילנא מאניה לבי מסותא. אבל כפי הנראה לא יבצר פזר, הממסר הנפלא מאומה והוא יודע לתבן נם את רוחות יצורי דמיונו: פרץ ,׳התקצף והתרגז עד מאד" על חבריו כי הכבידו אח- לבבם לכל תהי למו "התנועה הזאת לעונג נפש ולשעשועי ם". אבל ׳.גם עמליה העלמה היקרה והישרה (הרפניה נפלאה!) אשר ששה לעשות צדק, גם היא היתוד בין החורצים משפט מות על עמה בתור לאם לבדו" (לעולם יספר אדם בלשון צחה וברורה כאשר יאמרו סליצינו על זכוכית מגדלת — זכוכית אשר בה אזוב כארג בלבנון ישנה.) והאם גם עליה התרגז פרץ ויתקצף עד מאד? חלילה! עתה היה. הופך. לעמליה אשר ששה לעשות צדק "חרה עד מאד בראותה אותו מחזינן בהמתו(!!!) ובאמונתו בעתידות עמו". ׳,ופרץ התעצב מאד אל לכו בראותו בי" עלמה כבודה ועדינה כמוה ת ם ן ערף אל עמד, ותאמר לא ידעתיו" <צד 16 , •1>י- דעת לנבון נקל כי "פרץ לא יחדל מהתוכח עמדה יום יום" אבל ׳.עמליה מצאה תמיד דברים לסתור את דעותיו והוכחותיו ותשאר(?) תקיפה בדעתה וכת בלתה תמיד שיחתם בטרם באו ליד החלטה אחת". <שם). עתה תתעורר בקרבנו התשוקה ככל עזוזה ותקפה להטות אזן אל שיחת* הנפלאה וזאת אשר שמענו ונדע: עמליה מתאוננת בי "העמים הנאורים עז שים חיל על שדה החכמה והמדע. ואנחנו עצופי עינים נ ת ה ל ך על מרהבי תבלי׳ — "ואת העמים האלה א ו ם ר י מ אנחנו לזרות כמו דוה ולשים פנינו אל מחשכי ארץ אדה ם ק ו גב■ חשך ואפלה נדחת" <כםל המליצה לתפארת הלשון.) מקום אין נחל אש לחט* -.את הגו הנקפא מקרח, עולמים.. (צד 13)'