Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 127

זר פרחים 127 1 — תשואות חן חן לך. ידידי — ענני באמרי רצון — דבריך הנכוחים הטו? |נשמן מרפא לעצמותי׳ ותהי זאת נחמתי כי נם- אתה וגם הנלוים עליך. תמימי רעים ן עטך׳ תחשבוני לבן נאמן לעמו ואוהב ספרותו. דעאיסוא כי כאמת נוכחתי לדעת סו? |יםה תלמוד תורה עם דרך ארץ. ואקנא בצעירי משכילינו כי עוד תמצא ידם לאחד |בקרבם את התורה והחכמה. להשתלם במדעים הנחוצים לכל אדם באשר הוא אדם |וגם לרטש למו דעת שפתנו הקדושה על בוריה ולדלות פנינים מבאר חצבו לנו וחכמינו וחוקרינו הגדולים אשר מעולם אנשי שם. אמנם צר לי כי כבד ממני הדבר 1בימים האלה ללמוד את שפתנו וספרותנו ולהיות כבחירי הדור הזה׳ אבל בכל זאת |האםן לי ידידי כי לבי ונפשי נתונים המה לעמי ולכל בו חיי רוחי. לבי יפהד וירחב נם בבודי יגל בהתבונני אל צעירי הדור החדש והמה מפלסים למו נתיב בחכמות ומדעים ונם את דרך עמם ישמרו בלכתם בדרך העולה בית אל.! ־/ * * * את שיחתי עם המנוח היקר הודעתי בקהל רב בחשבי אל נכון כי ראויה היא להכתב בספר דברי הימים לישראל לזכרון נצח כהודאת אחד מבחירי חכמינו אחרי בואו להכרה פנימית ולידי החלטה גמורה כי שקר נחלו למו אלה הנאורים המתבוללים אשר זדון לבם :שיאם להתרחק מעמנו ומספרותנו. כי הטה את נפשם קובעים נהתעותם מדרך עמם ובילדי נכרים ישפיקו. — יהיו נא הדברים המסלאים בפז אשר יצאו מעמקי לב טהור כזר פרחים על קבר המנוח וכל שומעיהם יתנו כבוד לשטר דקר לזכרו. זכר נבר חכם בעז, הבן הנאמן אשר בו יתפאר ישראל! נם מעל לוח לבי לא ימוש זכרד, חבר נעלה וידיד נכבד!! 00116£8 ,16718 111־461 1(411 811 הכותב בדמע דוקטור מעד. שלמה צבי בר׳ אהרן םקץםז$רץווספי. ז י ט א ם י ר כתד׳ס ניסן התרנ״ד. בקרת ספרים. חליפות החיים. רסן *יוני (נסודעח רנה אשר "בהסליץ"), הראשון בסערכת ספורים "יסוד תם בחבת ש 1יון וחרטת הרוח ד.6*טי" (מודעה רבד. "בחםגידיס סאת אחרן סירסקי. וויען שנת חרנ״ד לזיק. מערכת ספורים! ,כוכב חדש עלה על שטי ספרותנו' יקראו הט$הךים עלי מהרת לשון הקדש בשמחה מגלה. — .בורא תקופה חדשה קם לספרות ישראל ר .מרסן רמן ציוני באילוסטרציון היסתורית 1' יצלצלו המחדשים בצלצול קל ודק. לא מליצי אבל פשוט, חי, טבעי. עצמי ויסודי. •ל- וקוראי עברית הפשוטים שבפשוטים׳