Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 122

ממזרח ומממרב 12* ד.יא מלחמת הכהות הפנימיים׳ שהמה בנטיתם הטבעית ישאפו לנצור את הצורה כמו ■שהיא (הירושה) נגד הכחות החיצוניים׳ והיא הנטיה של בעלי ־ החי לשמור את ־קיומם■ לחיות ולהיות בכל תנא• החיים באיזו צורה שתהיה (ההסתגלות); ובודאי-לא מלה מעולם על לב שפנהויר׳ הכופר בעיקר, להאמין בכחות מופשטים העומדים חוץ •לחמר. ולא עוד אלא שאם נתבונן אל שטת דרוין נראה. כי אף על פי שמצד אחד הרחיבה והעמיקה את תורת ההשתלשלות וחזקה אותה על ידי ראיות שמקורן בתורת־ החיים ,׳ותורת בחירת ההזדונות הטבעית". מכל מקום מצומצמה ומוגבלה היא מצד השני. בהניחה פרצה גדולה ביין עולם הדומם לעולם ־ האורגני. בעוד שגיתה, שפנהויר. למרק ולורנץ אקן (811*01 *ם8ז00 ידברו על ההשתלשלות הכללית הנמשכת והולכת מן החמר הדומם עד להחמר החושב — ידבר •דרוין על העולם האורגני לבד. דרוין יניח׳ כי הצורה היותר נעלה והיותר שלמה שבבעל חי. האדם■ השתלשלה והתפתחה מצורה אורגנית שפלה מאד ׳ אשר היתד, הראשונה שבנפש חיה וממנה נפוצו כל החיים על פני האדמה. אולם החיים הראשונים מאין המה? איה המעבר כמנוחה לתנועה. ממות מוחלט לחיים. מדומם לבעל אברים? החוקר האנגלי יאמר(בפרק הנזכר): \*יודע אנכי היטב. כי ימצאו אנשים, אשר יתעללו בהנחותי אשר שמתי בספר זה׳ ויאמרו כי כפירה נמורה הן; אולם האומר כן מחויב הוא להוכיח. מדוע יחשוב כי הדעה שהאדם כתור מין פרטי התפתח והשתלשל מאיזו צורה שפלה על פי חקי ההשתנות ובחירת ההזמנות המבעית, — כי בדעה זו יש כפירה יתרה מהדעה האומרת שאישי מין האדם יולדו על פי חקי הפריה המינית, דבר שנלוי וידוע לצל. שתי הלידות הללו ז לידת המין ולידת האיש שתיהן נם יחד חוליות הנה בהשלשלת הגדולה של המעשים והמחזות אשר שכלנו ימאן להביט עליהם כעל ילדי מקרה עור. שכלנו יתנגד ויתקומם ננד הנחה כזאת; ואחת היא אם נאמין שכל שנוי קל הערך בהזמנות המינים■ התפשטות זרעם ומקרים כיוצא בהם מכונים לתכלית מיוחדה, אי לא נאמין בזה. מתוך הדברים האלה נראה בעליל כי דמין רחוק הוא מהיות בעל־ אחדות (*•ות10ג) נסור׳ כי אם שבשטתו הביולוגית על בעלי האחדות עז£ב׳ הנה במעשי־בראשית שלו בעל־שניות (*•11*011 הוא. בהניחו ליסוד מוסד כי בריאה -מיוחדה היתר. לבעל חי הראשון, או לבעל• חיים הראשונים. הפנימה הזאת בתורתו של הדרוין׳ הייתה׳ לפי דעתי הסכר. שלא יצאה תורתו חוץ מן החוג הצר של שטה ביולוגית ולא התפתחה להשקפה כללית על העולם והחיים. עד שנא הפילוסוף והחוקר האשכנזי $רנסט היקל ועשה אזנים לתורת דרוין והרחיב את שטתו הביולוגית עד שתבאר את המחזות בכל הטבע כלו. החכם הזח הראה לנו לדעת בספרו ית16ס18ח*^־01 ז18> 10^ס1ס11קזס1ג •!!^!סססס" שטי שבא לידי ההכרה. שכל המינים בני משפחה אחת הם. אי אפשי לו לאפר הרף לשכלו השואף לדעת גם ■שרש החיים בכלל ואיך התפתחו מן הדומם. אם התרומם שכל האדם לימ מדרגה כזו אשר מעליה יראה את כל עולם החי בסקירה אחת, ובכל האישים והמינים יראה :אך נפש חיה אחת נצורות שעות, אז יעלה עוד מדרגה אחת, אשר מעליה יראה את כל העולם כלו, את הדומם, נעל־האברים והחי כעצם סח•) אחד בצורות שונות, כי •סוף כל סוף אין בין החיים והמות אלא שנוי הצורה בלבד. אם אין לנו אלא עצם אחד, והוא החמר. וכל הנמצאים מהאבן אשר בחיק האדמה עד למכונת * מהשבת