Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 119

119 סרידריך נימשה *ז לא רק את עצמנו. אך גם את ההויה האמתית של כל העולם ■כלו הכוני. הרצין ד,זה היא המניע היחידי בכל הטבע, הוא ינלה לפנינו ככח המושך והדוחה אשר בשבע. כאשר :ראה במעשי מושלי ארץ ומצרי הודמתוריה ומניעיה; הרצון יגלה בפעולת בסעלות אבן־ד,שואבת ובמראות חשמליות, כאשר יראה באהבתם ושנאתם של בני אדם. פעלות ההרכבה וההפרדה, ההתגבשות יבצע הרצון באותו כח עצמו׳ אשר בו יחוג זכר ונקבה . השונים במגלות נפשם וכהות גופם ורוחם למען יצא ממעיהם מין •הדש יותר טוב ויותר שלם ממולידיו. אולם לא בהשבל ובדעת יעשה הרצין את מעשהו. כי הרצון הזה ׳ אשר ינלה לנו בפנימיותנו ואשר מצאנו כי הוא הוא עצם דהויה האטתית, לא מצאנו בו סמני ידיעה ובחירה. כי באמת רק זאת מצאנו שכח נפלא ממלא את, כל עצמותנו' והוא הרצון להיות. להיות באיזו צורה שתהיה. אבל מדוע ואיך ירצה להיות. זאת לא נדע ואין לנו לשער השערות תלויות על בלימה. אנו אין לנו אלא מה שמצאנו בעצטותנו ממש והוא רצון עור בלי שום הכרה וידיעה. הרצון העור הזה אחד הוא במלוא רחבי הטבע, את עצמותו לא ישיג הרבוי, אם כי רבים המה מקריו וטראותיו. אשר במו יגלה. הוא •אחד וצל" *£״) 1**. לא דעה ולא בינה אך כח אדיר וחשק נפלא בו להיות, להיות בכל מיני ד,ויה שבעולם׳ מן הצורה היותר פחותה עד הצורה היותר שלטה. למען יוציא את כל בחו לפעולה בחסר, היסוד היחידי אשר יתן לו מקים להתפתח ולהשתיע ולהביא לידי גלוי את כל מראותיו האפשריים מן הכחות הנסתרים 000111188 168^118111^ עד להבח החושב שבמוח. אמנם עולם אשר בוראו בלי דעת והשכל עושה מעשהו לא יולד יום אחר. ׳עולם כזה אשר מאליו יתחולל ויתהוה בעזרת כח עור היה צריך להתפתחותו תקופות אץ מספר. לפני רבבות אין מספר נסה הרצון את כחותיו אל ה&מר, אשר נם הוא אחד ממראותיו ומכחותיו הפשוטים, למען לא יוציא בו את עצמיתו לידי גלוי, ומעט מעט התפשטו הכחות הראשונים היותר פשוטים בחמר, עד אשי הסתבכו זה בזה *התלקחה מלחמה ביניהם על אחת החפר היחידי, אשר כל אחד מהכחות נסה להשביע בו את עצמותו הפרטית ולהביאה לידי פעולה, עד אשר יצא מביניהם כח מורכב אשר אחרי דחותו־טסכך הכחות הפשוטים את ההפכים המוחלטים מזג את הכחות היכולים לדור בנושא אחדיוהתאימם לצורה חדשה. כן התפתח עולם הצומח ויצא מעולם הדומם. אבל עדין לא היתד, עין לראות ואזן לשמוע וכח ההכרה טרם היה בארץ,להשיג את מראות הרצון על ידי הדמיון, עד אשר עוד הפעם התלקחה מלחמה בין הכחות השונים של העולם האורגני, ומן המלחמה הזאת יצאה בריאה חדשה. עולם החיוגי. באותו הרגע, אשר נגלתה בה הצורה החדשה של הר,ויה. אשר אנחנו קוראים אותה כשם ■חיים* נפקחה להרצון העין הראשונה הרוזך, ומכירת וכהרף עין דתיצב •העולם בתור דמיון• (£ם!ו81611ז0\ 818 611^־ 018) ועדין היה העולם חטר •ש כ ל ה ם ש י נ את עצמותו. ואם כן חסרה הצורה היותר שלמה שבצורות. עד שמן ד,מחבבות כחות החיונים זה בזה ועל ידי התחרותם לכבוש'את החמר הנס יצא חמר פך ומזוקק מאד. חמר חשב מחשבות־האדם. בצורה החדשה הזאת העלה הרצון לעצמו שלהבת השכל. בצורה הזאת השיגה התפתחותו המדרגה היותר גבוהה ׳ כי צוית ■דהויה הזאת נפלאה היא באמת מאד: הויה שנה הנמצא משיג את עצמותו. שבה דיציר יודע את יוציו.