Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 118

.ממזרח וממערב ' 118 חזק את תורת ההשתלמות בראיות ביולוגיות׳ אך שמתו במלחמת הנחות והתמזנותם זה בזה קרובה היא לשטת •מלחמת הקיום" ובחירת דר,זדונות הטבעית ־0081(0)1> ״(861001100 של דרוין, ׳ אשר על ידה נצחה תורת ההשתלמות את תורת תמידיות הצורות.- בעצמותו של האדם, המרגיש את הדת1 בכריה שלמה או בעולם קטן במגי עצמו, אם גם בל העולם כלו יחזור בן רגע לתהו ובהו, גלה שםנר,ויןןר את הד,ויד, האמתית (06010 008) של המציאות בכללה — את הרצון. אין לך דבר בעולם. אשר האדם לא יוכל לצייר בנפשו כי נעדר הדבר ההוא וחדל להיות. האדם יכול לשער בנפשו, כי הירח והכוככים יאספו נגהם, הארץ תחדל טלסוב על צירה ׳ או תעקר ממקומה ותשוטט במרחבי חלל העולם הגדול והאיום אין־קץ, יכולים אנחנו לצייד בנפשנו כ* ישתנו כל סדרי בראשית וכל הגרמים השמימיים הגדולים עש הקטנים עם כל־ היקום אשר ברגליהם ירדו לכליון עולם; כל זה אפשר לכח דמיונו של האדם, אם רק האדם בעצמו יהיה. בכל השמטון של ד,תהו הזה ידמה האדם בנפשו כי הוא עומד ונד להמחזה האיום ׳ יושב ובוכה על חרבנו של עולם ׳ אכל הוא בעצמו עומד או יושב. כלומר הוה. אולם לא יחפץ האדם לצייר בנפשו׳ שגם הוא יחדל מהיות, שגם הוא בעצמו, רצוני לומר עצמותו האמתית, ילך לאכדן גמור וכליה מוחלטת, אז תחסר לו מסכת לרקמת דמיונו זה, אז ירגיש כי בא לשגות במה שלפנים ומה לאחור, וכל ההם על כבודו וכבוד קונו מיד ירתע לאחוריו ולא יוסיף לטכוע בתהום הריקות, מקום שאין בו אף אחיזה קלה לדמיוננו. אולם אם נבקש את הדבר. אשר בו תלויה מציאות האדם כשי שהוא מצייר אותו בדמיונו, אז לא נמצא את הדבר ההוא לא בצורתו החמרית ולא בסנלותיו הנפשיות. השנת1 של האדם ממציאות ו % ז עצמו מופשטת היא מיל צורה, עד שהיתה למקור האמונה בהשארת הנפש ובהיותה אחר המות. כמקים שאין שם לא עמידה ולא ישיבה. לא אכילה ולא שתיה ׳ לא עבודה ולא מנוחה, לא אהבה ולא שנאה, לא רחמנות ולא אכזריות, בכלל תחיה חיים ותהיה הויה שאינם תלוים בשום צורה שבעולם. אמנם אם יתבונן האדם אל קצבי נפשו ויסודותיה ויפלג בדמיונו את עצמו לחוקר ומוחקר. למען בקש את העצם האמתי הנושא את הצורה, וכשהוא לעצמו אינו תלוי בה, אז ימצא, בי כח אחד בו, אשר אחר הסירו והרחיקו את כל כחות נפשו וסנלותיה, אשר אך נשואים ולא נושאים הם, ישאר הכח ההוא להעצם היחידי. והאמתי וכתנאי ראשי לכל משיניו ומקריו האסשרים, הכח הזה הוא : •הרצון להיות/ ואחרי אשך הכרנו כי העצמות האמתית של האדם הוא •הרצון* אז עלינו לצעוד עוד צעד אחד ולהניח שההויה האמתית של כל העולם כלו הוא הרצון׳ בי נם האדם אחד הנמצאים הוא. ואין בכלל אלא מה שבפרט. והדרך הזאת, לידון מעצמות האדם על עצמות העולם היא היחידית אשר בה נוכל ללכת בטח ואשר תוביל אותנו אל מטרתנו. כי כל הנמצא מחוצה לנו חתום הוא לשנינו ואנחנו דנים עליהם רק על סי הרשומים החלשים שיעשו על חושינו הדלים. אשר סוף כל סוף לא נדע אם תמונת הדבר החיה, במוחנו •הדבר כשהוא לעצמו* (014 00 *ת1ס 0*0) הוא או רק מראה הדבר (150001101000$) ה^א. בעוד שפגימיותנו ועצמותנו פתוחות לפנינו בכל עת. ואין לך* תנועה אחת, רגש אחד במעמקי נפשנו. אשר יוכלו להסתר מפגי עיני מכלנו החודרות עמק עמק כחביון אנכיותנו. ואם מצאנו בי "הרצון• הוא הוא עצמותנו האמתית•