Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 117

117 סרידריך ניטשה א _ ^אם נתכונן כעת. כשלהי סאת השנים אשי אנחנו חיים■בדי, אל כל הדרך הארוכה אשר כה עברה תורת ההשתלמות, ואל התפתחותה ממדרגה למדרגה׳' מן המוקדם אל המאוחר— אחרי כי מעלותיה. אשד בהן עלתה, מסומנות כל צרכן—אז נוכל לחלק את התפתחות התורה הזאת לשלש מחלקית, אשר כל אחת מהן תזדן תקופה חדשה. א) ת ק ו ם ה מטפיזית. בה הניעו בעלי ההשתלשלות הראשונים אל הרעיון הזה על ידי חקירות במה שאחר הטבע. בז תקופה ביולוגית׳ בה נתחזקה ונתבצרה השטה הזאת על ידי ראיות לקוחות מתורת החיים (1010816(1) אשר אשרו וקימו את רעיון השתלשלות היצורים שנגלה להחכסים הראשינים בחזון לבם. נ> תקופת הפסיכולוניה־הטדיתית, והיא תקופתו של ניטשה המורה לנו את הדרך מן המדרש אל המעשה על ידי חתאחדות חק* ההתפתחות עם חקי כחות־הנפש והמוסר. התקופה הראשונה. בימינו. אלה א 8ר תורת ההשתלמות היתה ■לאני־ מאמין"(10>06> של כל בעלי מחשבה והוני דעות• אם נביט בימינו אל אחת הצורות שבבעלי חיים מיד נצייר לנו בדמיוננו צורות אין מספר אשר פשטם ולבשם אותו המין עצמו לפני רכבות שנים, עד שלבש הצורה הזאת אשר לפנינו. כעת קשה לגו להאמין, כי תורת ההשתלמות אשר כבר עלתה במחשבה במוחות החכטים הגדולים שחיו בתחלת המאה הנוכחית, היתד, כשיחה בטלה שאין בה ממש בעיני רוב חכמי הדור ההוא. חוקרים גדולים עמדו להתורה הזאת׳ אבל דורם לא איכשר. גיתה באשכנז (1796) ולמרק בצרפת (1809> ככר הודיעו טבעה של תורת ההשתלשלות, אבל תורתם לא נתקבלה. חוקרי־הטבע האמינו אז באמונה שלמה בתורת־ד,תמידיות (18זס4116*ם*81תס0) של הצורות האורגניות. קשי־ערף החכמים ההם לא יפלא בעינינו, אדרבא הוא ייסיף לנו מופת אחר לחזק את התירה החדשה הזאת. כי נם שטה שלטה כשטת ההשתלמות לא תולד יום אחד. נם להשטה הזאת קרה מקרה כל הנמצאים והנבראים, כי גם היא התפתחה והשתלטה מעט מעט עד שהיתר, לאבן פנה בכל החכמות. רעיון השתלשלות היצורים ננלר, להטובחרים שבחכמי הדור בתחלת המאה שאנו חיים בה. אבל באספקלריא שאיננה מאירה ראו מה שראו. עינו החודרת של ניתה ראתה הרמדה נפלאה בכל צויות הטבע וישמח. שטחה נדולה. בגלותו כשלדו של האדם את העצם האמצעית בלחי התחתון הנקראת בלשון העמים ״ח111100118 ״18x11181*״>>ח1" אשר העדרה היה לראיה נצחית בידי בעלי התמידיות כי האדם נבדל בגזרתו זכנינו ממבנה גו הקוף. אולם גם ניתר, ונם למרק. אשר הצטין הרבה יתר מהראשון י בתורת התחלפות הצורות (מורפולוגיה) לא ירדו לעומקה'של תורת ההשתלמות, משום שלא היה בידם ראיות ביולוגיות לבסס ול£{ר את שטתם ונם לא גלו לנו את הסוד ד,עקרי והוא ס ב ת ה ש ת נ ו ת הצורות ותנאיה. הפילוסוף ^0נה1;ער תלמידו של ניתר, בחכמת הטבע השיג בשכלו את רעיון' ההשו /לשלות על ידי חקירות במר, שאחר הטבע והשגתו בזה היתד, יותר ברו רה יבהיר,ה מהשגת מורו, אף כי התלמיד לא ימנה בין חבט* הטבע. נם שסגהדער לא