Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 101

101 להיות או לחדול והסה לא ידעו את דרכיה ולא תכנו את רוח רוב העם אשר בארצות המערב בי עודם תועים המה מדרך השכל ומדות התרומיות זרות למו. מי מאתנו לא יכיר את תורת המוסר ואת השירה והזמרה אשר בחיי ישראל, בלילי.שבתותיו וימיו הטובים; מי מאתנו לא יכיר את ההתרוממות ואת ,נדלות הטוחין, אשר בתסלות ישראל. בתהלותיו ותשבחותיו, בקינותיו וסליחותיו — ונס נססורי מעשיותיו ובועדותיו על צדיקיו ונאוניו. ואם במבט הזה נשקיף על עמנו, נראה כי הוא עומד על מרומי ההשכלה כי מעשיו המוסרים והמחנים רצוים, כי שלם היא ברוחי ובנמשו ונעלה באהבתו במדד, כרובה את התורה והעיון. היא מלא רחמים וחנינה, שירה וזמרה, הוא •מצא אשדו נחיי משמחתו וחי חיים של שלוה וקדושת חיים של מניחה יטהרה. ותולדתנו הארוכה והנפלאה, זאת התולדה העומדת לנס בדברי ימי העמים ישרושסה נכר נם בהתפתחות הנוים ללשוטתם׳ ופעלה 2יאה על השתלמות של תכונת רוחם — והאהבה להמסורת ועטועה בלב כל יאחד מאתנו ותהי לנו לחום הדם אשר בעורקינו ולאש העצורה בעצמותינו. זקדושת המעשים וטהית המחשבה אשר הנחילו לנו אבותינו... אבותינו — וכי יחם גדול כזה, שלשלת תולרתנו המאחרת אותנו עם דורות קדומים, עם זכרונות היקרים והקדושים לנו; וכי יחם כזה אשר היה לקנין העם למקטון ועד גדול איננו מדרגה גבוהה בהשתלמות? המעט הוא ערך הזכוך הרב בכור תולדה נמלאה כזאת? ספרותנו העתיקה היא אוצר רוחני לנו׳ סקור חיים אשר עד נצח לא •כזבו מימיו, מקור חיים אשר מפנו שאבי נם עמים אחרים ויהי כשמן בעצמותיהם. — אם הפליגו חכמינו באסרם: ,ישראל לאמות העולם כשאור לעיסה" נוסיף אנחנו בי עם בני ישראל הוא המלוסוסיה של התולדה. ואם לחשוך אדם לומר כי עם בני ישראל היא עתה במלוני העשיר שירד כנכסיו, כי בנלות האחרון נסתלקה ממנו רוח הקודש, אנחנו נאמר לו: זיל גמור! בכחנו אז בחני עתה. ובאהל* •עקב וחרבותיו. במבאותיו האפלות רוח אלהים מרחפת ... נעים לנו לשמוע הוראת בעל דין : .ברחוב היהודים עוד נר אלהים בוער ולי גם בתחתיות ומעמקים ... וגם חדל אישים זה עם פאיתיו וזקנו הפרועות. עורנו בן לעם חכם ונבון. נפשו אוצר"מלא אמונת אומן. במדות תרומיות שלו. בטהרת חיי כשפחתו ובסבלנותו הוא סמל הטח*. ובמי, רוחניות סמונה שם ברחוב ההיא. כמה צדקה וכמה גמילות חסדים, כמה רגעים קדוש ם ויפים יש שם. אם לפעמים לא ימים המה רבחיץ אבל הם ימים ונאים מכמנים'י) .עמי המערב — יסיים מר עפשמיין במאמרו .הסמר והחיים , המה עתה המין האנושי, העולם בלו. הטה עבדו בחריצות שאין למעלה הימנה לטובת טין האנושי, דחכמו באמת ויעשו גדולות ונצורות. ויתקנו וייפו את החיים בחומר וברוח• קולתור אחרת מבלעדה אין עתה בתבל נם כמעט לא נוכל להשיג בשכלנו. יען כי המה י) ז. ע8׳>םיין .ביח־ב היהודים יםווריח•, כורת 35.