Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 100

00י ממזרח וממערב אשר אליו יתיחשו. וישנם משוררים וחוקרים לאומים אשר כל דעותיהם והשקפותיהם אינן בלתי אם קנין העם הזה שמחלציו יצאו ועל ברכיו נולדו ונתחנכו.___ בללו של דבר: כל עם ועם על ראשו ועל קרבו הרי הוא חי בעולמי במנהגיו ובמסורותיו׳ בטעמו ובהלך מחשבותיו, ורק במעוט מן המעוט הרי היא משותף לאחדות הקולתור. ולא עוד אלא שגם בין העטים בעצמם שונים השבטים למשפחותם ולהתפתחות בש־ונותיהם. פי, גדול התהום הרובץ באשכנז ובצרסת בין יושביהם הצטונים והדרומים ופה רב ההבדל שבין אטליה ובנותיה ושנין בריטניה ואייה. בל האומר בי העמים המערביים כלם. למגדול ועד קטן, יושבים ועטרות החכמה בראשיהם ונהנים מזיו ההשכלה אינו אלא טועה. הקולתור היא רק נחלת יחידי סגולה ויתר העם שקוע במסורתו הקדומה ואין אנחנו מוצאים בו אף מעט מתורת סילוסיסיו וחוקריו ורשורריו. מד עסשטיין חושב כי רק ישראל נואל לבכר את הסשרים על סני הטבע ולעשות ססרים לספרים וביאורים לביאורים אין קץ ושעמי המערב אין להם בעולמם אלא הטבע ומלואו בלבד. אבל לו שם מר עפשטיין אל לבו וראה את רבבות הספרים והביאורים והלקוטים והתוצאות ולמודי הגרסאות הנכתבים יום יום בידי אלמי חכמים וחוקרים מבלי היות לכל אלה הדברים אף נגיעה קטנה אל הטבע או אל החיים; לו שם אל לבו לדעת את רננות הביאורים והפירושים, המבואים והדרושים אשר אזנו והקרו לספריהם של שכססיר. מטי, סרבנטס, רסיני, נטה ושילר. לי 1 * ¥ ראה את מספר ד,חכמים אשר זו כחם לאלה הסופרים והמשוררים למנות מספר לאותיותיהם ונקודותיהם׳ תגיהם וקוציהם, והסה מקדישים כל ימיהם לעשות מסורר לשירתם; לו חשב לדעת זאת כי עתה היתד, רוח אחרת אתו ולא שסך את מררתו על ישראל ועל ספרותו העתיקה. ובעלי האסופות של יון ורומא, היש מספר להמון הספרים והזברונות׳ הרשימות והתולדות, הילקוטים והאגרות שנכתבו על אדותם? וספרי הדתות ן,שונים, היש שעור וקצב לתלי התלים של דרשות שנדרשו על אדותם? וספרי המסעות ׳ האם לא ימלאו את שטח האדמה לו נשתטחו גליונותיהם על פניה? בך דרכו של אדם, הוא ירא לגשת אל הטבע ולהרים מסכתה. וכל אחד פסתמיך אכתפיה דחבריה, שואלים ודורשים׳ חוקרים וגורסים. — .השתלמות, דעת, יופי. רוח מערביי שמות נרדפים כאלה המה רק צלצולי דברים בעלמא. מסופקני אם בין אלף יודעים מה שאומרים נמצא אחד היודע מ ה שהכיר. השלוסופיה, המעלה העליונה שבהשתלסות האדם נם היא היתד, לידיעה שטחית, רבים המה היודעים את תורת הפלוסופים מימי אריסטו"ועד ימות קנט והבאים אחריו אבל אינם מכירים את העצמיות שבה, את המחשבה ניחוסה אל החיים ואל העולם ומלואו. ~םר עפשטיין בתמימיתו חושב ני רק אצלנו נצחו אראלים את המצוקים וכל העולם בלו אינו נדרש רק מחוג היהדות, כאילו שונה בזה ישראל משאר אומות העולם. והמשכיל יבין כי נם אצלם עוד לא הוסרו האסורים מעל מסורת קדומים כי עוד לא בטלו הנחותיהם הנושנות על ידי החכמה והדעת . .י. - * מה עצמו הנענועים של חובשי בתי מדרשותינו על הקולתור של עמי המערב