Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ד - 1893
- Issue
- חוברת א
- Date
- 1893-01-01
- Page
- Seite 98 (sequence 98)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4861829-6448950-6613379--109-4861937- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ממזרח וממערב 98 בחוגו. במרכזו. נעמו ונזמנו < יקנל צורר. של השתלמות על סי מצוי נפשו ותכונתו• צורר. שנה יתגלמו רוחו. נפשו, מחשבותיו ורגשותיו. לאומיותו ואנושיותו. "האנושיות אינה אלא מושג מפשט כללי. קבוץ אותם הסגולות והכשרונות המשותפים לכל בני אדם לגוייהם. בעוד אשר הלאומיות היא הצורה המוחשית אשר תתגלה בה האנושיות בכל עם- ועם. הראשונה היא איפוא מקור החיים ויסודם. הרוח הפנימי. אשר ממנו תוצאות לכל המעשים ודרכי החיים בכל תמונותיהם; והאחרונה, היא הצורה החיצינית. המוחשית, השונה בכל עם. אשר ילביש הרוח הפנימי. בצאתי סכה אל דפועל, ואשר בלעדה לא יואר, ולא ימצא בעולם העשיר." י), .ודע שכל אלו המחשבות כולם; החקים והמסורות, טושני לשון ודעת וציורי האלהית, היותם מתפשטים באטד, ברוב או מעוט השליטות הם כלם נחלות ומנות שנתנו לקני) אלוה ביללה; ויצאו לאור עורם אחת אחת באמצעות זמן ץרוך ורב, והם מקושרים בקשר אמיץ, ועוזרים איש אח אחיו דור אחרי דור . . והאוצר הרוחני ההוא המיוחד באיכותו ומשונה בעם ועם יקרא רוח האמה בכללה׳ והנהו מפתח פתוחי.עצמותו בשנוי והבדל נכר—הגם שקשה להבין הערך שבין הענינים הרוחניים הללו זה מול זה — ׳ י). ' הטבע׳ אור ה׳ הזרוע. לא יתגלו לבני אדם בבת אחת, בכל ישותם ומלואם כי אם מעט מעט, חלק חלק, ולאט לאט. הן אמנם תורת "אחדות כהות הטבע' מלמדת אותנו בינה שכל הכחות הפועלים בהעולם ומלואו, אינם אלא כח אחד הפושט צורה ולובש צורה׳ ויתנלר. בהרבה פנים ובטפוסים שונים. אבל אח־י שלא נניח כי מקור בל הכחות עומד בפני עצמו; ויחוסו לשאר הכחות כהאב להתולדות, כי יש לכל הצורות הרבות שבהם יתנלם, ערך שוה, והרי זה כהרי זה. וכן הדבר כהרוח המחיה את חקולתור. שאינו אלא אחד, נתור כח רוחני יחיד ומיוחד המעלה את האדם למעלה מן הטבע, אבל הנח הזה אינו קים כשהוא לבדו, וסוסו ותחלתו נעוצים בהצורות שיקבל אצל כל אמה ולשון ומהלכו לסי חונה ושרש נשמתה. כשם שאין דת מוחלטת, חקים קיטים ועומדים, מדות ברורות וקבועות. שפת אהת ותורה אחת; כך אין קולתור קבועה ומסומנה במיצריה. ״להאדם. באשר הוא אדם, אבר מן החי, ההולך הלוך ומשתלם והיה לעולם בתוך העולם המקיפו, לעולם אחוז מצד זח בשלשלת היקום והברי זה ומצד זה נבדל ונעלה ממנה. לעולם יודע ומכיר את הטבע ורכונה,— ישנן סגולות רבות, סגולות המחשבה והרגש. הדעת והשירה׳ הדת והחברה, המשפט והמוסר. הכח והרצון. הכחות הללו עם כל עליתם וירידתם׳ כמותם ואיכותם המה משותפים, וקנין כללי למין האנושי; אבל צורותיהן, הסמל שבהן יתנלטו, הולכות הלוך ומשתנה לפי תנאי הזמן והיקום, הטבע והתולדה. והחופש הטבעי דורש שכל עצם, נברא, ילך וישתלם בחוגו ובתעודתוי ויחיה לפי מעמדו בתוך הטבע מבלי כל מעצור ותערובות" *) — ,׳וכמו שהאדם הפרטי אחרי אשר יתפתח ויקנה שלמותו, ישיג מעמד קיים ') אחר העם, מכחב אל העורך 7 הפרדס שנח ר,וניב. *) נהמן קרר,באל, מורח נבוני הזמן שער "נוי#ואלהי1* 21. ' •81 11670801001 1)110 0111)1 ■11688 .111 '1