Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 97

97 להיות או לחדול ׳/ כאותה שעה שטעו/י *קולו של יעקב. יעקב איש תם וישי הוא עולמות כאלה זרים לו. לו יש עולם מיוחד, יעקב יודע את ערך ססולתן של לוחות — ולעשות שבתו חול. הוא יודע להיות נעלב ולא ]עולב, ולהתגבר כארי כדי לעשות רצון אביו שבשטים. להיות קל לראש, ולהביט נם |אחרי משה. חביבים עליו יסורים — ויפשפש במעשיו כדי להסירם טעלי.ו. יאה לו ]עניותא — ונם עשר יבקש. יודע הוא שנבראה ה*זשה לשם יוסי — ולו נם שער ןנאשר, ערוה ולא.יבשל בקדרה שבשל בה חכרו. \ כאותה שעה למדתי, כי אהלי שם ויסת רחוקים זה מזה טהלך תיק שנה. איטרים אסור 5 שלפיכך נברא האדם יחידי כדי לידע ולהודיע ולהודע שהוא ]אחר יחיד ומיוחד; ושלא לתת פתחון פה להכחיש באחיות האנושית וההשתלמות. כל |אדם הוא חלק אחד מן האנושית, וכלם מתאחדים באחדות מוחלטת השקפת כל היצירה!והתולדה מעולם ועד עולם. הן אמנם כי על ידי התפזרות האדם למקומות שונים והתחלקותו לשבטים רבים׳ |יתפרט וישתנה. ואין הפרציפים דומים זה לזה, וכל אחד דורש מדור וספיר, רוחנית 1 ן - - י ו - ז בשני עצמו. אבל התולדה האלהית עושה טלאניתה; ובכל עת אשי תהיה הנבלה יתרה בין הנוים והעטים. באים אנשים בסנחריב ומבלבלים את האמות ומאחים את הקרעים. ובכל דור ודור, זמן ועדן ישנן תנועות המערבות את התהומיים האלה. בעולם הרוחני ליכא מושגי שלי שלך. ולית בהון נכסים דניירי ורלא ניידי הכל הוא דפקר, [דגל כעד הכל; וכל הרוצה להנות יבוא ויהנה. והנאה זו לאו רשות היא, כי אם חובה, חובה גמורה וכוללת, ועתיד האדם או העם לתת דין וחשבון על כל מהשראה בעיניו והיו לו הכשרון והיכולת לחנות ולא נועה טמנו. וזאת תורת האדם 1 והיה באח־ית הימים נכון יהיה... ונהרו אליו כל הגוים, והלכו עמים רבים — | ותורה אהת וקולתוי אחת תהיה לכלם. האומנם? לא 1 תורת האדם אינה עומדת על רגל אחת! ההשתלמות אינה בת אחדות מוחלטת, עומדת וקימת; אינה טבועה במטבע 1 אחת שהיא מטית ותבלית הבריאה והאנושית > ושכל בני ארם נם בני איש מצוים, | ועומדים מפיהנכורה להכניע את עצמם תחתה ולקבל צורתה. ,׳הרבה יטעו ויחשבו שמטרת האנושית היותר נעלה היא שכל העטים יטו ]שנמס לקולתורה אחת, ורוח אחת תהיה לכלם, מבלי דעת כי יסודות הקולתור מכונה תלויות ומונחות בצורותיה השונות לעם ועם כלשונו וכרוחו. הן אמנם ההשתלמות דייא בעלת מדרגות רבות העומדות זו למעלה מזו; ויש לה טליה שהיא עליונה שנעליונות. אבל תכלית השתלמות האנושית אינה כרוכה במרכז כללי; אחרי שהיא [נעוצה ברשות הרבים, ובהשתלטות כל הכודת הפועלים באדם כמו בטבע" י). בגי האדם לא ישתלמו זה אחר זה׳ רק זה בצד זה. ולכל אחד נאשר הוא שם .94 01ז) {)1111 011<! .14 .;ס .?ס.? (י 7 ממזרח ימכעיב