Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 93

־הכת־ הנסה' ** .• ז־< ־-'*'... ז' .ח:י זף1ן' :שים למול הכוכבת. ובמ1 אזנח!לחש: "לבשי־נא ם$רו* הקול נדם, וחיש בדמי חק1תי $לי ל?י: ,חך. הוי־ציון. חיי!״ מול־הנמה כו1בת קסמי הסניתי. ו ז ן ז ח 1 1 - ייבמו אזני. לחשתי: ,יפה היי!״ ו?1?? - ן " יי?? י•• פתאום נמוטה ארץ. ובקרב רגע ♦ו????1 1*1??• כנץ אקיב נעורה. צחה בבוץ; הודח השב באץ גךעון ופגע, אך־שמלתה בלה ושערה נפוץ. •1???? 1-•?? 1 קח־תי־דתי. יקר. מוסרי פתחת: עד!י אמצא בקדם?גלי דדי; אחשב כי־פההרבה נם־אתה לא־גחת:? ן •ו?* -? יו? עבר ארחות ימים ולזד־אחרי.? ו ו? | ד? יוסש הלר. להיות או לחדול. מאת בךיוםי *). (?ברים). הימים ימי חדש א:יב. כנר נטו צללי ערב ורוח צח יסוח כץ האילנית המלבלבים ויניע את עליהם. סני השמים כעץ התכלת ואור הירח יקר יהל. — דומיה מסביב. רק שני אנשים ההולכים ומטיילים נין עצי היער יפריעו מעט את הדממה. והאנשים. אחד זקן ותם ולבנת השער תלבין את ראשו ואת עברי ם:יו ואחר בחור כאחים. מלא עלומים והוא #שבטו ולמעלה נכוה מרעהי. המה מדברים ומשוחודם זה את זה בקול, מתסלסלים וטתוכחים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. *) נמסר לדפוס ע״י ם. י ב ר ד י ט? ב ם ק י.