Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 91

הבח הנמה ״הבת, שמעי. כלנו נחמד גובי. " 1 \ ז * י ־־• הנה זיםיך אצלנו ץזוה מןזמון; לכי"'מכרי בפז לעובר עדנכי׳ 1• •ו* -? * - ♦ו-• ונתענג ונם נא&ף רב־הון. אנחנו נבורים וגבורה העשק, 1־ - ו 1??י| ואי עזבי מתוק מדמעות דלים? נם־לא נחיש לרב צניעות בחשק: אשר בנוף גלוי׳ לטה־זה נעלים י)?״ 1? ־1? ז? י-ו לשמע אלה הנקיה עלפה. י - ־י *••ו? \?.? עיניה פניו ולחיה חור; - י? \ 1 ייו???י הדר גוה נקמט ׳ נשמתה אספה. ר* -ד •11 ו *•?ו??? וקר פתו זרמי לבבה עצר. 11 1? •ו- . ז ו? באף האמרים שן־־זאב חרקו׳ ן *1?-וו• י|ן-?ז 1 וברגל כסוחה רמסו טיפם: וי? ־?? 1 - 1 ו .אל־אשפתות השליכו אותה, צעקו׳ למען לא תהיה מגפה בעם!' 1**1 1? •־ו?? מאז שנות אלפים כמעט עברו׳ - ז! -ן-• יו- 11 ועל במת הדמן ריחה־ נעים; יתרי בדיה בל חזקתם שמרו, 1 ** -י? יו?,? י? ונם קוי פניה עודם נאים. 1 - ־1־? י? י? אמנם הרוח בה. תנומת עצנ!ת, ז | ז? ־ ז 4 ־ "־?י תאחז את־הןפה זרד93ה ש:ים; אויה. מה־קל שנה תהפך למות. וכרגע תתם־לה שארית אונים. וי־ ז? * " למי אזעק? חסדו?זכח־אל מ$על. ועין אדם עליה לא־תחניל; ״ 4- 1 זז?יו ־1 י ת$י מךבר. מרוני ויחד נעל לעוררה. בטרם כציץ ת3ל! הה.?ת עטי׳ לשקר ארימה נהי.? י - -יי1?•? י י) כיל רוסי אוגר : 1ו1<ןזוו) 1ח611 חסם 118וח8111א. 1