Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 90

ממזרח וספערב התואמים שךיה 1יה1ד קסמו, ומר וקנמון נשמתה הרוו. -י■ ז - וסת התהלכה?הדר הגערי 1• •*״11 ^יר ׳ * * למחזה מניה האירה תבל; •-*י- ▼י▼ ״ 1 ■ ובדברה. מעשת פניני־טהר, | - 11 ■11 1 - מפין צופים ודקש חשבו נוזל. קולה בבור נעים נפיצות לוקח׳ וניד גוה גאות עס־צנעה המה; ן• -* - 1 ז -ד י מבט עינה ברק בענן פורח. ולאילה קלות מדרכה דמה. ו־*? ן •ן*?• ז ז .על־הררי. ציון #אפה צח־רוח, ובללח ה!ךדן תארה השיב; תךר]ה תשמח תלן. .עד־־היום זיפוח, ומשתאה ברוב לשירה הקשיב. ז 1 ו ויד •11• ממשלת אל אחד בטרום הדרה. י ״ ־ 11 ״י זז 1 אל־זו זיבין הלבמ/עין תשכיל; - דרור ואחוה לרני־חלד שרה. 1 1־11 •1- 1 1 11 תקוה לדל ולאבלים יום־גיל. *111 *1 111״• שלום וצדק־עד באחרית הראתה , 1 וזי•* 1־1• *111 עת־העטים יזניחו כלי חמם ׳ י 1״• ״ 1 1״ דד ועם חזק ינוח בלי אימתה, * " 1111*1• ״11 רפה. ורפיונו לא־יתקלם. 1 יי 1 * * * ״ 11 ובנעם לא־־נודע אף־בעז אין־כלא. טליה בלבבות חךרו סמוק; ויאמרו: .הגה בת־אל רב־פלא. '*י י ״ ״ 1 1 ב>ןה מעל לשמיח ח!י מצוקי. אהה ׳ ביום סופה בידים ראוה " 1 1 ו 1 * 1 1 1 ולמרחקים את־הגעימה הגלו; בערפלי צפון בסוגר שמוך.. ובשקלתה מטפחת שפחה תלו: