Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 88

ממזרח וממערב 88 תחלתה שבח וסופה ננאי, האזינו השמים תחלתה נכאי וסופח שגח, אשירה לידידי תחלתה שכח וסופה ננאי — שיר השירים תחלתה שנח וסופה שבח שנחים. שכל השירים שנאמרו אמרו נכיאים בני הדיוטות, אכל שיר השירים אמרן מלך כן סלך נביא בן נביא חכם בן חכם. וחכמים אוםרים_טהר סיני ניתנה. מנחות [נ*ג עיב[ •יבא ידיד בן ידיד ויכנה ידיד לחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים. יבא יד.יד זד, שלמה . . . בן ידיד זה אברהם דכתיב מה לידידי בביתי(ירמי* י׳א ט*ו>... לידיד זח הקכ״ה דכתיב אשירה נא לידידי... ת נ ח ו מ א [ד,וצ׳ ביבר בראשית אות כ׳יה]. זיגרש את האדם ובראשית נ׳ כ*ד), א׳ל הקב״ה היית צריך להיות יושב. ואומר שירים על מה שבראתי אותך ועל מה שעשיתי עטך ולא אמרת לי שירה, הרי אני אומר לעצמי: אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו. רבתי [איכה ם־ב ס*ו] כרם הית לידידי בקרן בן שמן, עשר קרנות הן, קרנו של אברהם שנאמר כרם היה לידידי בקרן בן שמן . . . והנה נם בעל הגדת שירת השירים מונה את שירת אברהם, ואין רס״נ יחידי בזה. ממה שאמר כי אשירה נא לידידי תחלתה שבח וסופה ננאי. נראה ברור כי לדעתו השירה׳ הזאת היא שירת אברהם, אחר שאינו טונה שירת ישעיה. נם לרעת בעל איכ*ר אשירה נא לידידי היא שירת אברהם. וע*כ מביא ראיה על קרנו של אברהם מן הפסוק כרם היה לידידי בקרן בן שפן. נם בתיגיס יונתן לישעיה יש זכר מזה, כי הוא תרגם ועל פי הוצאת לאנארס : אמר נביא אשנחיה כען לישראל דמתל בכרמא זרעיה דאברהם רחמי, תושבחת רחמי לכרט־ה, עמי חביבי ישראל יהבית לבון אחסנא בטור רם כארע שמינא. ואמר "זרעיה דאברהם רחמי" שהוא תרגום זרע אברהם אהכי (ישעיה מ״א חי>, יען כי גם לדעתו השירה הזאת 'היא שירת אברהם <הנד1ר בשם ה׳?)׳ ואל אברהם כון׳באמרו תושבחת רחמי לכרמיה. קרוב בעיני כי בונת רסיג בשירת ישעיה היא לישעיה כיו אי יביום ההוא יושר השיר הזה• או לישעיה ל׳ כ*ט (השיר יהיה לכם כליל התקדש חג), ובשירת אברהם כונתו לישעיה ה׳ כמו שהוא בהגדת שיר השירים. קצת ראיה לזה יש מתרגום רם־נ בישעיה.שם: הירא אנשי קולא לודירי הו מה אנשאה מחבי פי כרמה ... (אשירה נא שיר לידידי. דו א השיר אשר חבר אוהבי לכרמו). אמת כי רם־ג כתב כפירושו לבשלח כי את שירת אברהם באר בהחלק הראשון, דיינו בפירושו לס׳ בראשית, אך מזה אין כל ראיה כי לדעתו שירת אברהם כתובה בם׳ בראשית, ואפשר כי רס״ג מצא בפירושו לבראשית מקום הכושר לבאר את שירת אברהם הכתובה בישעיה. ולפי דעתי באר אותה בפירושו על הפסוק ויאמר אברם אל סלך סדם הרימותי ידי אל ה׳ (בראשית י*ד כ־ב), כי בביר סמ״ג ס'ט אמרו: ויאט' אכרם אל מלך סדום הרימותי ידי, ר׳ יהודה ור׳ נחמיה ורבנן, ר*י אמר עשאן תרומה... זר*נ אמר עשאן שבועה . . . ורבנן אמרי עשאן שירה המד״א (שמות ט*0 זה אלי ואנוהו אלהי אבי יארוטמנהו. ר׳ ברכיה ור׳ חלבו ור׳ אמי בשם ר׳ אלעזר אמרו. אמר משה בלשון שאפר אנא שירה הריפותי ידי אל ה׳. בו בלשון אני אורר שירה שנא׳ אלהי אבי ואיוממנהו. ואפשר כי רס׳ג מירש ותרגם ") מלת הרימות* כדעת רבנן שהיא שירה, ובאר את שירת אברהם שבישעיה. — י) בההרגים העיבי שלו שהנר כיהד עם 'פירושו על הת-יה והיוו היה כיסו:־. בהרגוש.