Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 77

7ד אם שק עלי גלדי לסות כפיתי מיד אלקים אללי לקיתי רבו עדי כי מנשוא לאיתי גם כי כאלה אללי נסיתי *) על כן ברמה בנהי **) שניתי כום לענה מיד זמן שתיתי היום שמריה אהה מציתי ציון עלי מרים תמול בניתי אתמול עלי מרים במר בכיתי שפם עלי מרים תמול עטיתי רעל עלי מרים תמול רויתי מטוב ומשלום כבר נשיתי חציו יכלה בי ולא בליתי כי את פני המותה *1 חלותי דימו תנני עד אשר חייתי 4) נולד ומה ראה ולא ראיתי על כל מיירי יום אני עליתי מבור לבבי מי בכי דליתי יען היות בעלך אני •י זכיתי עלית בעת מאהלך נטיתי היום בננו זה אשר רביתי מי זה לעדני אחרי בליתי ז) אם לא בני זה כאשר אויתי כי קראה אותי ולא עניתי עיני ולכי לזכול דליתי כי חטאה נפשי וכי שניתי מה העוו הם אם אני עויתי צדיק וישר אל ופניו מריתי על זה בצום נפשי אני עיניתי ניחר גרוני מצעוק כלאתי •) אם קדרו פני ופארור י) קבצו אם חתמהו רעי מיודעי הכי רבו יגונותי ומחול כבדו רבו ינונותי ומחול סבנחלנו] שכול ואלמון פעמים אלכה בוס לענה ורוש עלי מרים תמול הה כי שכור חמה ליששכר בני היום ליששכר בנקרת צור אשו י *- -1 היום ליששכר במרה אספדה היום ליששכר חסוי ראש אהלוך היום ליששכר מ* ורות אשבעה נצחי ותוחלתי ביום זה אבדו הביא בכליותי בני אשפה זמן חציו יכלה בי ולא אמות ואם - יען אשר חילי בחיותי יחי מה לו לאיוב *) כי יקלל יום אשר נדל כאבי מכאב כל בן חלוף ממעינות עיני דמעות אשאבה מרים גבירתי האזיני מעני אם נכספה נפשך לבית אביך ולו יראת אלקים את ואיכה תננבי מי(זה) למשענתי בזקנותי יהי מי זה יעצני1ם עיני ׳1 ועלי יאבל אמנם אני אקרא והיא לא תענה רעי מליצי אל אלה דלפה ואומרה צורי הנם כי אדעה אלה בני הצאן במה זה חטאו אמנם לשוני דום שתוק פי ואמור על זה למלקוחי לשוני דבקה ׳ אין עוד נשמה בי עצמי רחפו י) בכיי נ׳ כתוב: •ארור. *) כן תקנתי תחת: בסיחי אשור נמעא בכ־י ׳■לי ונכי׳ בי. יי) ירמיה ל״א ט״ו. •) תחלים קט״ו ם*י. 4) השוות הזאת •ליאת נשגבה ממני. 4) בניי ׳■לי כחוב : לאייב. בכ*י כי כחוב : כבר. י) בכיי ב׳ כתוב בטעות נגד חתרון: כלוחי ועל כן יש לתקן נמחק שפחיס נר 12. •)ככאן נשחת המשקל ואני תקנחי עי■ ההשערה. •)ע■■ לשון הכתיב בחגי *׳ י׳: כלאו שמים מטל וחשרשים כלא וכלה מתחלפים.