Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 76

ממזרח וממערב •ז דוד. מה לך יועיל ומה תרויח יעשן כמו כבשן ויעל סיח כי תחזני תוך נקיק וצריח מאהכתי דעתך תסיח לי ממצוקות הזמן הניח מבור שאול ממאסר ובריח כלם כעשן כדרור הפריח פן חס ושלום אותך ידיח לא אש חמרי לבך יקדיח •־* אולי שאון ים זעמך אשבית לא יעזוב סחיש ולא ספיח שמש צדקה בעדי יזריח רמהיכסהו ואם יסריח האל ביראתו כבר הריח כזב ושד ירבה ושוא יפיח צורך ובית דינו לריק תטריח או אם יציר מיוצרו ישגיח כי את אשר־אל יאהב יוכיח יאמר לצרות די ואף יבריח המותר• מאהלך הזניח עתה ילקח את אשר הניח יטיל עליהם זוהמא לטיח תשיש בעת תקיץ ולב תשמיח מזה ומזה זה הה יפריח ׳ תשכיל דרכיך ואז תצליח מהר תרופת חליך יצמיח.) מן האדמה כאשר הבטיח ארץ ואז אציץ לדמיון שיח *1 תזכה ידיד לראות פני משית אם ראשך מים ועינך דמעה, פה החרי הזד! ועל מה אפך העל פרידתי לך׳ דוד, יחיה מה העויתי לך. אהוב לבי. אשר תקרא לאל חמם ולא ימס *) אשר תבכה אשר נפשי לחירות יצאה אישי כבר יפיי וחני הזמן אל יעלה זכרם לפניך. ידיד, התמיד. אהובי, אהבתך לי אבל השקט׳ ידיר. הסכת ושמעה מעני אדם כציץ שדה וחרמש הזמן מה לי י ואם גוי בצלמות כאור מה לי ואם נופי מעולף יהלום כי יעלה ריחו שטי הטוב אשר אמאס בעולמך מלא מרמה ותוך כתר זעיר נא לי אחון־ ואל האם אנוש מאל ממולא רחמים אם זך וישר את אמור גם זו לטוב אם העוית לו מחילה בקשה 1 י אם מר תייליל על ילדינו אשר האל בפקדון עזבם אצלך טרם אשר עולם בטנוף מעשיו דל עינך לרום ואם הוא כחלום שורה ותראה'כין שתילי,) מעלה אשים למלים קץ שמעני ואז השלך יהבך על אלקיך והוא צסה ליום האל עצמות יחליץ 'אז'אז נבלתי יקומון מעפר אל מחני אלך ואתה פה עמוד ג. קינה על סטירת אשתי סרת מרים תנצנ׳ה וכנה רנעים יששכר ע*ה. בי תנועות ויתד. ב־ תנועות וג׳ תנועות הן ברלין הן בסינר. אם אל קאת מדבר אהה דמיתי ובכוס חרבות אללי הייתי י) לא יסס באלילי סגרים (י־זעיה י*ם אי). *) ׳•ם ׳■נילי. 4) ׳•ם: חווסיח. י)'ייץ נ׳*יה ח׳יוה.