Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 75

עופר וצבי צבי חטםו״> מותי במיתתו אד נחלפו ידי בדמי באמת טונסו אוי לי זעמים מזבול נשקפו כי את גויתד, חרולים חפו נם לענה ורוש בפיה בפו קרא וחייה אזי נגפו לשני ילדי ") יחדיו טרפו כי יחרה אף בם ובם קצפו בניו ידי המותר, ערפו לא נקרו עיני וזאת שזפו לא קברו אותי ולא הדפו מוקף אדמה כאשר הוקפו פן בחלקות אותכם יחנפו עודם באבם יבשו נשרפו ׳ אם הורמו נפשם ואם הונפו אאספה כן כאשר נאספו כי לקחו מני בכורי הידיד מי יתנני נא תמורתו אהי לולי אלקים חי אני ירא כבר קצף זמני ") בי ותחת רחמים אוי לי עלי בתי לשושן דמתה חמה במק חלב אהה לי ינקה אז הזמן הא דד *') כמו דורך בנת האם זמן נושה והמות אשר מה פשעו בנים אשר לא חטאו אחי שאו קינה והילילו לאיש - צירי לצדקיה ידמוני ואיך על מה בעת אותם בקבר נתנו שמה בחברתם מנוחה אמצאה חיסרו, רעים, בהבלי הזמן וראו עצי עדני כמו ציץ נבלו ולבד לנחמה בעניי זאת תהי אם לא יבואון הם אליהם אלכה ב. אמר המקונן אשר שתה כיס הו/רעלה, אחרי נשא־ קול נהי ויללה, באישון לילה ואסלה, נשלה עלי תרדמה גדולה, וארא כחל־מי את אשתי המהוללה, ושני בניה עמה א׳ מימינה וא־ משמאלה, אז נתנה עלי בקולה. ותשא את משלה: בי תנועות ויתד׳ ב׳ תנועות ויתד, וני תנועות הן בדלת הן בשוג־. מלים בלי עצה וירבה שיח מי זה בקולו הזבול הקדיח מי זה תהומות הבכי הרתיח כי ממקומו ים כבר יגיח חנא במר תקרא במר תצריח לך תענה לא על ידי שליח איך נגדי את נפשך תקשיח מי זה כלפי מעלה י) יטיח מי זה אשר ישאג וינהום כארי מטי ארובות הדמעות נפתחו עד כי לשיאו רגזה ארץ ועד דודי הקולך זה אשר תצעק במי־ חנא אשר תקרא, צבי. הנה הלא מה זה אשר תבכה ותכה כף לכף *) חסוגר נלקח בחסר. יי) בכיי ב׳ כתוב : זדוני. ") בגיס• י־ר כי בשנת י״ד לם*ח חחסישית חשבו לו ילדיו. •י) בכ״י בי כתוב: ילידי. י) בכיי ב׳ נתיב : סעלר. רבדים.