Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 74

ממזרח וממערב -14־ כל כך שפתי בנהי . אלפו י) וליונקותיה אשר סועסו ראשם וכאנמון אהה כספו איכה כבגרזן אהה נקפו התאחדו ידור והשתתפו כי מחמ(ו)די נכרתו שספו אתמול בחיקי עופפו רחפו תחת כנפי אללי נבנפו היום וכנץ כנשרים עפו ויקננו שמה והסתופפו הם •) כל ששון לבי וגילי ספר אבכה לדודיה אשר נקטפו חנא ולך עיני הלא דלפו בצניף מלוכה היקר צנפו היום בנוש עפר הלא עלפו לך יהמו מעי והתעלפו כלם בכור דעת כפז צורפו נם כי שנותי בחצי חלפו כשל מאד כחי והם תקפו חרבם להרגני כבר שלפו ישקלו דיניו ולא סולפו קבל ואם פניו בך אנפו אם קצרו ימים ואם ערפו חכור יצורי כי לך ישאפו תמיד ונפשי בעדך נרצפו") אם מחשבותי לך לבד נכספו לא נמחקו מפי ולא זויפו אוי לי ועיניך בעיני יפו לא נפקחו מאז ולא נזקפו וידי זמני אללי לא רפו :אצעק בעוד אישן אהה אוי ואבוי אצעק עלי אשתי כגפן רענן ארזי לבנון איך כמו קנה וסוף תמר וסנסניו וסבכי") יערי איך הזמן יפריד נפשות נקשרו :אחי שמעוני אמרר בבכי אזכור אני יונה ובניה אשר אזכור אשר תחת כנפי יחסו אראה אשר נסו והרחיקו נדוד ־עפו למרחוק לבל עוד אחזם אחי פנו אלי והשמו הכי אבכה לרעיתי כלילת היפי 1 הנא יפהפיה במרה אקראה איך סחפו אותך בתוך שוחה ולך אץ זהדי גוך מעולף יהלום קירות לבבי8,) לך גברתי ירגזו אזכור אמריך עלי ערש דוי עת תאמרי אלי חליפתי סבול צירים אחזוני כחבלי יולדה ■לבי למטרה לחצים נתנו •זאת היא רצון האל בפלס האמת הכל במידיו") ורע או טוב יהי * ־ז ■זכרה ידידי כי ימותינו כצל אמנם ידיד *0 חשקי כלולותי זכור ■זכרה אשר לבי ברצפת אהבה הה הה 4י) יחידתי ואיך לא אזכרך [ו]שמך ותבניתך בלבי נחקקו הה הה 4י) ואיך מראך גברתי אשכחה אוי לי ועיניך בידי נעצמו רפו בשבר זה ידי כל אוהבי יי) י) סשלי ב״נ כ״ו וכל חשורח חסות חסרת בניי ב׳. •) בכיי ׳#לי כתוב. ו ■8כתי ובכ״י ני בחוב : ושכחי ואני חקנתי ע*# לשון חכתוב ישעי■ ט׳ י*ז זי■ ליד: *)-כפיי ג׳: תם •י) ויסר בבי' ■שלי. ״) כאלו סידו מסש בא אליך ובכיי נ• כתוב: גסיריו לחיות שלא תבין חסעתיק את אשר <ל#ניו *') חסר בכיי שלי. ״) שח־ש ג• יי. 4י) חסר בניי שלי. ״) בכי• ב׳ כחוב: הואבי.