Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 71

קינות 1ד ־ ועל כן אפאר ואשבח טעשי נעלי "אחיאסף" אשר דדו ונם יהיו לאחיאסף זלאודסמך לספרותנו יען אשר לא שכחו את קדמונינו פארינו ונאונינו מליצי ספיר סשוררינו מדור דור ולא דסו בנפשם׳ כי רק כזאת נרים קרן ספרותנו ונתפוך ונחזק את ידי לשוננו הטסה אם נכביר שירים וספורים חדשים כאלו לא היו ימים טובים לספרות ישראל כי אם מעת אשר החלו לצפצף ביטים האלה, וכאלו מפינו אנחנו נולדה שפתנו ואין לנו סבל ירושה משנות דור ודור וכל אחד בינה במה לעצמו זיתהלכו סופרינו באשר יתהלכו זה ככה וזה בכה עד אשר היה מספד ערים וסכתכי ד,עתים אשר בקרביהן מספר לשונותיך יהודה! ולהיות שחשקה נפשי כדרך הזאת שהחדשות עם הישנות׳ דורות החולפים עם דורות בג־ גילנו. יתלכדו ולא יתפרדו ואני תפלה שנם אתה ידירי אשר תכיא את בנינו ממזרח וממערב תאחז כזד׳ ונם מזה אל תנח את ירך. הוצאתי מאמתחתי היום איזה שירים מעשה ידי אומן נפלא ר־ עמנואל.פראנשיס אשר לפניו נגלו כל מצפוני לשוננו הקדושה ואשר השיב את ידו עליה כבוצר על סלסלות לרדות מן הדבש הצפון כה ולעשות לנו מטעמים׳ אשר לא פללנו למצאם כששה אשר אין עוד בחיים חיתה. בלי מעצור לכל מאויי רוחו ומבלי מפריע ככל משלוח ידו׳ להכביר חרוזים ביד נדיבה ולשורר בשירים ערבים על אזן שומעיהם ומתם־הים לב כל רואיהם בהמון פלאיהם כאלו היו הדברים שמחים ורצים לשרתו ולר׳ספח אל אחת הכהונות על בזבחו. למען לא יפקד מקום מליצינו בחוברת הראשונה ומפני *ראו ויעשו אחרים מקצה בחוברת וחוברת. .11 ר׳ עמנואל פדאנשיס הוא אחי מן השרידים אשר ה׳ קורא כי עליו צלחה רוח ד,שיר בארץ איטליא במאה הי״ז כעל אחד ממשוררי ספרר בימי הכינים, וכאלו ח־ח בינותם כן נוססה בו זטירתם ומנגינתם. ואם גם לא נבר דמיונו כשחש איננו נושל מהם בחין שפתו ובמתק לשונו וטהרתה. הוא ואחיו החכם ר־ יעקב ם־אנשיש אשי בשם החרי״ף יכונה יתחשבו בין אלד, אשר היו נשכחים כמתים מלב ער אשי החיתה אותם רוח החקירה החדשה אשר החלה לצבור את שיריהם מערמות עסי בתי עקד הספרים, כי רק מעט מזעיר ממלאכתם ראה אור הדפיס בימיהם וגם המעט הזה נאכר וכשכבר הימים הבאים אחריקם הכל נשכח עד אשר קם ר אברהש כרוך שישירנו זיסשח איזה שירי האחים המצוינים האלה אל תיך ילקוטו הנקיא ..קיל עינכ" (ליווינו תר*ו.> וכמו איבעים שנה אחריו רחש הר־ מירכי מייט־ו, רב דק־ק טנטובה'. על שארית פלטתם והוציא לאור בס, קיבץ על יד ה־אשון אשר רא־. איר ע*י חכי־ת ,,מקיצי נרדמים*(ברלין תרט־ה.) את שני חלקי השיר הנקרא.צבי מודח' אשר בחש נמצאו השירים היקרים נגד שכתי צכי וסיעת מרחמוהי, כי שני האחים האלה לחמו מלחמת תנופה נגד המסיתים והמדיחים האלה על אפש ועל חמתם של הטון אנשי בריתם אשר הלכו כבהמה בבקעה אחרי מנהיגיהם האלה אשר הוליכום שולל עד אשר אמרו קדוש לכל אשר יצא מפיהם ׳ ונם אחרי אשר יצא שבתי צבי לתרבות רעה ונספח לדת מחמד לא נפקחו עיניהם ולא סרו מהם אולתם ופחזותם. זכרה להם אלוה לטובה לאלה האחים הנאהבים והנעימים כי הם היו המגינים על הדור