Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 67

67 סגולת שפתינו ועד היכן הדברים מניעים נוכל לראות כי גם חכמי התלמוד תלו כסה הלכות בנקודי המלות כמאמרם: הלכות גינהו וסמכינהו אקראי. ובכל דור ודור עומדים חכמים ונבונים בחכמת דקדוק לשוננו ועיין כספר לקוטי קדמיניות לרש׳ם ז״ל כענין זהי. ועתה נבוא לעיקר הענין: כראשית א פסוק א: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ אין המקרא הזה אומר אלא דרשוני כי קשה להולמו. לסי דעת חדל סתם הכתוב ולא פירש כי אי אםשר להניד כח מעשה בראשית לבשר ודם. ולדעת הרלב־נ ן״ל חמש העולם הוא מן הדרושים העמוקים בתכלית וקשה לחכם להשינו בדרך העיוני. בכל זאת אין אנו בני חורין להבטל מחקירתו. כי רוחב לב נבון אין חקר לדרוש ולמשול בחכמתו על גסי מרומי האישים העליונים. יעלה משפל מצבו לרום שמיו וירד מגבהי שמיו ארצה עד יאסוף בחםניו גלילות ארץ ובגאותו שחקים במליצת ר׳ ידעיד. הפניני כס׳ בחינות עולם וכמאמר החסיד רבנו בחיי בעל חויד, ז״ל: מי שיוכל לחקור על הענין הזה חייב לחקור עליו עי־ש. בעלי התלמוד אמרו .בראשית' נטי מאמר הוא. ולא כדעת דש*י ז״ל שאין לך ראשית במקרא שאינו סמוך. כאשר השיג עליו הרא׳בע ז״ל .שכחו וירא ראשית לוי. והגאון נעל אפיקי יהודא הטיב לבאר את שמות הנרדפים .תחלה' .וראשית* שתחלה לא יאמר רק על הקודם בזמן וראשית יאמר גם על התחלת הדבר. ונם אני אעני חלקי ואומר: בין תבין כי התנועה חיריק ונח נסתר אחריה הנמצאת בהכרה האחרונה של מלה. תורה שהטדה המכונת בהטלה הזאת היא נעצם ההסלנד. במדרגה שאין למעלה ממנה. לדוגמא ן האביב היא העת שהנצנים נראו בארץ לאלפי רבבות ילידי הטבע ומשום זה נקרא אב בדרך ההפלגה. .אביר' הוא הנעלה בנחו וגבורתו על כל סביביו ועל פי זה אמרו ז״ל אביר יעקב זה הקביה ׳ — אחרית היא האחרון בזמן אשר אין כמהו. ,איש' מבחר כל המשתנים כעצמם <ר׳ ידעי׳ הפניני) ומסוגל מכל יציר נברא (עקרים) .^?יר'. הראש והגבוה מכל נכוהים. אסיף — זמן צאת השנה אשר איש לא נעדר לאסוף ולהביא הביתל. את תבואות שדה נן וכרם. ..אליל" הוא תכלית ההפלגה של "אל" כלומר אפס שכאפס. ולא אאריך עוד בזה כי ברצות ד• דרכי אבאר עם׳י כלל זה כל המלות אשר להן חיריק גדול בהברה האחרונה. ואפשר שהבנין הפעיל יש לו חיריק נדול בהברה האחרונה משני שיוציא את הפעולה פעם לשני פעם לשלישי וירחיקה חוץ מן השורה במאוד מאוד׳ ומשרבו תוצאותיו רבו אותיותיו. כדעת רד־׳ק ז*ל׳ כמו בוץ ההיפוך אשר הנגינה מלעיל תורה שהוא מהפך מעתיד לעבר והנגינה מלרע תורה שהוא מהפך מעבר לעתיד. כעת נשוב אל. הכתוב בראשית ברא וגומי. על פי תנועת ההברה האחרונה הוראת המלה: .ראשית' הקדמון אשר אין קדמון לפניו ר׳ל מקודם כאשר עוד לא היה לא ראשון ולא אחרון לא אשר לפניו ולא אשר לאחריו אלא הקב״ה בכבודו ונעצמו רורפנתא דמלכא עוד בטרם כל יציר נברא. וזוהי בראשית ר׳ל נמחשכה תחלה כתרגום ירושלמי.׳בחוכמא" נופל עם מחשבה . וזאת היתר. הבריאה האטתית כאשר יחכמנו אפלטון ע״י הדוגמא שהיוצר כלי עצים לא נהיה ע־י מעשה ידו לאומן רב להתפאר כיא ע־י חכמת לבו שיחשוב מחשבות לדעת לעשות המלאכה — והכתוב כדבר מן השמים והארץ בה׳ הידיעה כאשר העיר עיז הראכיע ז־ל כפירושו מפד *5