Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 65

***> הוראת רום קרן וירד עליהן אז י) הרוח . . . . ופדעאל רבא ורפאל וסהטאל סחב אותז ואחז ולקט אותן בציצת ראשן ושכר ק ר נ י ה ן בראשיהן אשר ר ם ו ואחז אותן בציצת גדילותיהן ואמר להן על מה תקללנה וגוי. נהית עלואיהין אז דיוא... ופדעיל רבא ורופאיל וסהטעיל סאדייטינין ועהיט ולנטינין בעדקיא ד רישאין ותבאר קרנאין ברישאין ד׳ ראמא זמאצעינין בעדקיא דגידוליאתין ואמר להין כרוך ד׳ לאטין וכו־. הלא נראה מזה כי הרוח הטיב אחז את הנשים המכשפות בשעי ראשיהן זבקוצותיהן. ושבירת הקרניסהיא היפך הטבת שער הראש אשר כהן הנשים תתיפנה. אך ידעתי את קשיות ערף הקוראים העברים אשר יתלוצצו ויאמרי מי גלה לבן־אברהם <כ* אברהם שם אבי זכרונו לברכה) את הסוד'הזה כי הנשים המכשפות האלה היו מגדלות שער כלילית אולי היה להם קרנים כקרני השטן מימות הכינים? לכן אפתח לפניכם אתם בני לא אמון את ספרא דאדם קדמאה בלשון המנדעים בחלק הראשון דף קט־ו בו ידבר האל זיוא לאדם הגשמי יתנבא לעתיד ויאטר: כאשר נצא אנחנו מהעולם הזה וקרנינו סנדלים וזכיותינו לפנינו תלכנה ויצאו ממנו אנשים צדיקים ומאמינים וכו׳. כדי אנין ניפוק מן אלפא האזין כדי קארנאיאןמנאדאלאן וזאכאואתאן לקוראמאיאן אזלאן וניפקון מינאיאן ׳נאבריא כשיטיא ומהימניא. ה ק ר נ י ם ה מ נ ד ל ו ת הן הנה הקרנים הרמות אשר במקרא והנה לא־ת נצחין כי יבואו לעולם הבא וקרנם תרום בכבוד ומעשה צדקתם לפניהם ילך לישר ■לפניהם את הדרך. וכאשר הקרנים המגדלות יעידו ויגידו כי כבודם עמם ילך כן ■מריטת השער ופריעת התלתלים המה לאות אבל והספד ונהי. ולראיה הנני מציין פה :מקום אחר מספרא דאדם <ח*א צד ם־ה). הרוח ידו על ראשו שם. ידו רמה על ראשו. ונדילים בראשו הורם. גדילים הופך בראשו. ואוי ואבוי קורא הרוח. רוהא עדה לרישא שאדיא. עדה שאדיא לרישא. וגמלא ברישא סאתרא. ניולא סאתרא ברישא. ואלאי ואלאי דמקאריא רוהא. כל קורא אשר לו עינים לראות וחך מבין יראה מזה כי הריסת הגדילים היא היפך הרמת הקרן ויודה כי כל מם קרן והרמת קרן בטקרא הוראתו הטבת שעי דראש וסחרו הטוב. אחרי רואי ואחר אשר הכרתי את כל אלה נשלחה אלי מלונדון צורת קערה אחת בהשבעה ארמית מנדעית עם צורת אשה מכשפת אסירה בידיה זרגליה ועל ראשה תלתלים תלתלים גדילי שער כלילית. והצורה הזאת היא' לאות גאטן כי לא היו להנשים המכשפות קרנים אך קיצות שער והן הנה הקינים. י) "אז• ייסז ׳*^ חרוח הטוב. ־' 5 ■ססזרח ומכעיב