Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 64

ממזרח וממערב 64 את כל זאת ככר ראי ריססושים ומבארי כתני הקדש בפוני היום. אכן יש כפה מקראית בתנ״ך אשר יפלה קרן לרעת כל התרגומים ורסבארים הוראתה קרן ממש -ולדעתי הוראתה קיצות או ציצת - אשר בקצות הראש ירפו לקרגים ואפר כי כל רום קרן והרמת קרן אשר במקרא הוראתם הרפת קיצית הראש. כי ביפי קדם בהיות בני שש סראים היה לרם כפו לכל הסראים להק בלכתם למלחמה ליטב את שער ראשם ולעשות מגדילי שער הראש קרנים קרנים להסיל אימה על האויב והרפת הקרנים היא אות הנצחין וההתגברות על האויב ולהיסך אות החלשות והאבל היא שימת היד על הראש וזריקת עשר עליי. והמליצה הזאת היא נשארה פיפים קדמינים אשר אין -זיר להם בדברי היפים ורק המאפרים הנפלאים יספרו ׳לנו נפלאות יפי קדם אשר כבר נשכחו מלב העם. ולכן אמרה חנה:רמה ק ר נ י בה׳ רחב פי על אויבי נשפואל *׳ ב׳ אי! והמשורר יאשר וכרצינך תרום קרננו יתהלים ע־מ י״ח> יבשט־ תרום קרנו <ם״ט כ״ה> קרני תרום בכבוד י קייב טי) וירם קרן לעמו <קפ*חי״ד>׳ אל תרימו למרום קרנכם (ע׳הויז ולרשעים אל תרימו קרן ועיר. הי) וכוי וירם יקרן משיחוושש-אלא־ב׳י׳). בכל המקומות האלה לא יהיה הוראתו קרן ממש אך שער הראש׳וקווצותיו תלתלים תלתלים. ואעירה לי שני עדים נאמנים העד הראשון מאמר המשורר: ותרם נראים קרני בלותי בשטן רענן <תהליי צב יא) אשר פירושו ותיטב שער ראש־ ותרימהו כקרני ראם ותטשח איתי בשמן רענן (לפי הנוסחא של המדקדק הגדול ז^לסהוזען שתל!־! בלותני במקום בלותי). סיף הכתוב מעיד על ראשיתי והמשיח־. בשמן מעידה כי הרמת הקרן היא הטבת שער הראש והקמת גדילי השעי לאות התנכרות ונצחון. והעד השני הוא איוב אשר יאמר באבלו: שק תפרתי עלי גלדי ־ועללתי בעשר קרני(איוב ט־ז טייח בכתוב הזה מעיד ראש הפשוק על אחריתו כי הלבשת השק אשי ה*א לאבל תורה כי נם בסוף הפסוק אות ומופת לאבל וכוונת עיללתי בעשר קרני שמתי בעשר שער ראשי ורומה לזה ויעלו עשר על ראשם ׳(יהושע ז־ וי) ויזרקו עשר על ראשיהם (איוב ב׳ י־ס וכוי. ואם לא יאמינו הקוראים לשני. האותות האלה ולא ישמעו אלי לעזוב את הנאור הנושן ולא יאבו לקבל באורים חדשים אשר אין סמך להם בדברי דתרנומים והמפרשים, נם אנכי ארבה את אותותי ואת מופתי ואבקש לי עזר בלשונות בני שם האחרות ואצזי כי בששת ערב האחות הבכורה לשפת עבד הוראת ק ד ן'וברבים קרון היצות וציצת שער ה־־אש. מזה נראה כי הוראת קרן אינה מוגבלת על הקרנים לבד בי אש גם הוראת ציצת לשרש המלה הזאת. ו*ם גם בזאת לא ירגיעו רוחם ויקשו אח ערפם לבלתי שרוע לקולי הנני אחז השבעה ארמית הכתיבה על קעית חמר •ונמצאה בארץ בכל העתיקה והיא כתובה בכתב ולשון המנדעים ואשביע בה את הקוראים אולי יאמינו לדברי. תיכן ההשבעה אשר לפני בארבע נוסחאות קרומית הוא : לשון מנדעים בכתב עברי כאשר העתקה עברית מלה במלה קול דבריו שמעתי וקול חלושים שמשתכרים (מנוצחים) וקול גכוריס המנצחים במלחמה וקול נשים רשעגיות זזידניות) המאררות ומכות ופנכהות < \ ברוח ונפש. העתקת• אות באות •קאל קאליה שימאת וקאל הלישיא דמיתאבריא וקאל-.נבאריא ד נאציא בקראכא וקאל ענשיא זידניאתא ד׳ ׳ליטאן יטישתאקסאן וטאכברין במח־א ■ונישמאתא.