Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 62

ממזרח וממערב 62 / הלך רוחנו. נטיותינו וסעלותינו׳ ומסבה זו לא ינינו לפעמים איש לרן רעהו אף אה* ירבו מרחה, ירבו וכוח• אף אם שמה אחת ידברו, כי מחשבותיהם מתפתחות בדרבים שונים על ידי צרופים שונים. אם רואים אנחנו איזה עם כי פעם יחפוץ קרבות ומעם ישאוף להיות עם כנען ומאזנים כידו אל נמהר להחליט בי אין כשרונות מאחלים לעם זה, וכשרונותיו משתנים לסי העת והמצב, בי לא כן הדבר, בי גם כשרון •אחד מתגלה באופנים שונים, הכל לפי תנאי המקום והזמן. (חפשך יב#>. מללי וגללי. ד ויד• (בלדה) - - ▼ בחדרו יעז ב מללי, משורר מאין פ&הו. ןשו ש־ יד ־ 1 ״ ־״11 ולסניו גליון; רעיון נשגב לקח לו מעולם החהו לארג שיר־חזיון. שוש •ז ז מבטאים נאים ויםים כבר חבשים וארזים * י ׳ י• ויי י~ י* \ * ־ י*\ " אי£ 2ל-ךנל1 ח1בים; ויחל ללקט אחד אחר את־החרוזים ״שי * 1 ־- * * ש - *• . המקשקשים בסעמונים. -11-1*1* י ־ ד .הה. מה־מר גורל המשוררים, מה־טר ח!יהם - נאנח ברקמה - חרוזי שפת־עבר אך־מעטים, ושיר בלעדיהס כנוף בלי־צשמה!' 1 1 ז• * ש ש נם־מספר התנועות מונה הוא באצבעותיו * 1 ־ 1 ש ושוו ש מוסיף אף־־גורע ... בי שיר שמבלי מדר. נכונה הוצבו דלתותיר ש! * ז 1 ן 1 -ן ש על־ןרכו צולע. הנה ניי־כן עמל ויגע טללי המשורר ויחלה שגים,