Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 60

ממזרח וממערב 0מ וילדים׳ ומתענגים על המראה וצוהלים מרוב ששחה. ואחרים בראותם זאת ירתעו לאחור ורטט יעבור בכל בדי עורם. השוחט עומד בערב יום הכסורים ומעביר תחת סכינו במהירות וחריצות כל עוף ופניו מסיקים נחת ושמחה, כאילו יתגאה באומנתר זאת על כל סביביו, ויש אנשים אשר יברחו כמטחוי קשת ממקום השחיטה והטביחה. יש אנשים אשר נם הבט לא יובלו אל השרץ והרמש ובעד כל ד1ן לא יגעו בנוסם הקר, ויש אנשים אשר בכלל המה מפונקים ואסטנסים וימששו וישחקו בצפרדע ועכבר, אשר נם שמם וזכרם לבד יפילו איכה על אנשים׳ ובסרט נשים. רבים. להיונים היה הנחש מטל כחות הידועה שבטבע. ואין אנחנו מוצאים לא ר*דה ולא זכרון בספרים כי הנחש היה לדם לדרא1ן ולתועבה. נם היהודים הקימונים. 'כמר שאנחנו רואים בספודי התורה, ראו את הנחש בתור יצור נחמד ומלא חן. אשר רב כחו להסית ולפתות את האשה בדבר עברה. נם האינדוסים יחשבו את הנחש לערום * מכל חית השדה. מזה נראה, כי לא כל כני האדם יבהלו מראות את הנחש ויחשבוהו למפלצת אף כי הקופים יפונו אחור ממבטו ויחרדו חרדה גדולר. יש אנשים, והם על פי רוב עברים. אשר בראותם טסת דם יזדעזעו, ויש אנשים. נם ילדים. אשר אין יראת הדם על פניהם׳ נם לא כל הטבחים — שותפי עמלק שו־ם ביגש זה. יש סכות רבות ושונות המעבירות את האדם בזמננו על דעתר ומביאות אותר לידי חטא ותקלה, אף אם איננו נבדל במגלות נפשו ורוחו מכל הישרים שלא נכשלו ׳ בעון. אך יש חוטאים ופושעים מבטן והטה טבועים בחותם מיוחד; אין להם מוסר בליות ויש לדם נטיות רעות ושפלות, אעם מפשפשים במעשיהם וישנאו וימאסו בכל עבודה קבועה. האיש אשר יתבונן אל חיי האסירים בכית*הכלא ישתומם לראות כי יש ביניהם רוצחים הורגי נפשות אשר לא ידעו מה הוא לחם וחרטה. ונאוה ונדל לבב יספרו על אדית מנוחת נפשם בעת הרגם איש, ויתלוצצו בזכרם את ענות ד,ר,חג מידם והתסרסרותו. שנתם תערב עליהם׳ חלומות רעים י*א יכעתום וחזיונות ליל לא יבהלום. שלום ושלוה בקרב לבבם. לחמם לא יהסך בקרבם למדורת פתנים, כי לתיאבון יאכלוהו. ' יש חוקרים בדיני נפשות האומרים, כי כל איש מבלי יוצא מהכלל שיש לו נטיות לחטא ועון הרי הוא חולה ברוחו והתרחק טטפוס האדם הבריא; אבל החוקר שהיא מתון בדעתו ואיננו ממהר במשפטו יודע על פי חקירותיו ונסיעותיו, כי יש אנשים בריאים ושלמים בנוסם וברוחם, אשר נחלו נטיות ותאות רעות מדורות קדומים. ויש אשר סבל ירושה לא־נעימה כזאת יפול חבל לעם שלם האיתן ברוחו ותקין* בתרבותו. בין החוטאים וכבדי העון יש הרבה ממשפחת הנכסין וחלושי־העצבים, אשר אין מעמד לרוחם. הנשים הכלואות בבתי־סהר מרגישות לפעמים צרך שאי אפשר להן להתנכר עליו לשבר. לקמוט ולקרוע את כל הנופל לידם. ולצעוק. לקלל ולבכות. אחרי כן כן יאפם כחן, ישפל קולן, תרפינה ידיהן. ושבו להיות כמנהגן ובדרכן בעתות המנוחה■ יהמרגוע. חוקרים בני סטכא אשר הסתכלו והתכוננו אל חיי האסירים והאסירות. נותנים סמנים מובהקים בחוטאים חולי הבסיסיות — פעם יראו כאדוקים ודבוקים בכלי ¬בה באמונה והזיה ופעם יחטאו שאולה. ילדי־רנע המה, אין סעצור לרוחם ואין רסן לתאותם, דרכיהם הפכפך, ובלבוש יחליפו אביונותיהם. לפעמים לא רחוקות מתאחרים השטמון, השנעין ומחלת הבסיסיות באדם אחד.