Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 59

ססולה בעיני הסוחרים. אף בי סוחר עדיף מחכם והיא יורע את ערך הכסף. ושכר העבודה אשר לו לשלם לאיש בגבורתו ולאשר■ כשיחתה. טעות הוא בידי החושכים, כי העודים מצוינים בחוש הרגשה דקה עד מזור. לסי הבחינות אשר עשה במקצוע זה החוקר דאננלי נלטון נוכח כי העודים נוגשים את בח זכרונם ומחשבתם לזכור את המקום אשר יעברו ואת הציונים אשר יסנשו בדרכם אשר על ידיהם יבקשו את הדרך למחוז חפצם, ויםלסו להם נתיב כי מקלם יגיד להם. הסומא אוהב להפריז על מדת הרגשתו ולפני סקח יתן מכשול. כשרונו של העודים לקרוא בספר על ידי משוש האצבעות לא מלידה ומבטן הוא בא. כי אם נקנה ונסתגל על ידי חנוך מיוחד. נם הזקנים אשר כהו עיניהם יכולים להתרגל לקריאת בספר על ידי משוש. הלורד גרטליי. מי שהיה מזכיר ראשון בממשלת אנגליא. כאשר הכה בסנורים השתמש בתחבולה זו ועלתה בידו. החקירות והבחינות החדשות לא דאמיתו את המקובל בין החכמים מדור דור כי הרגשת הסיאים היא יותר נעלה. יותר עזה ודקה על הרנשת בני העמים.המתוקנים בעלי התרבית והשכלול. הפראים מכירים מרחוק את החיות והבהמות לא על ידי חוש הראיה או ההרגשה. כי אם על ירי סטנים מובהקים, שיש להם ועל ידי ידיעתם היטב ארחות בעלי החיים ורבעם ותנאי הראיתם והגלותם. רב החובל יראה ויכיר את החף טרם יראוהו יושבי היבשה העוברים ארחות ימים אך אל תחשדוהו בי רואה לםרח1ק הוא ועין דיה לו, חלילה ן רב החובל מכיר את החף טרם יכירוהו אחרים, משום שהוא יודע איך יראה החף מרחוק, בעור אשר משבי היבשה רואים את ה&ף ואינם יודעים מה המה רואים, כי המה בדמיונם חושבים לראות את הד1ף בצורה אחרת מאשר י_ראה לעיניהם באמת. הנסיון הראה לדעת כי יושבי היבשה אם יעכרו פעמים אחדות את הים יראי ויכירו את ה&ף טרם יכירוהו רבי החובלים, והדבר מובן ופשוט. עיני רבי החובלים תכהינה מגשם ורוח. סער וסופה ומקלוחי המים המלוחים. ונם הזקנה קופצת עליהש כלא עתם. חוש השמיעה הולך הלוך ורפה כבוא האדם בימים. החתול מצוינה, לסי בחינות רבות שנעשו בענין זה, בחוש שמיעתה בין בל החיות. קולות אשר לא ישמעו ל&זן האדם תשמע אותם החתול. לא צניעות לבד יכולים אנחנו ללמוד ממנה כי אם נם פרק בשיר, כי אזנה תבחן נם שריקות העכברים. גורי הכלבים יבדילו בין הקולות הגבוהים והדקים והכלבים הגדולים לא יבדילו עוד בין הקולות הרמים. נלט1ן אומר כי האנשים על פי רוב אז אינם יודעים ומכירים בידיעה כרורח והכרה שלמה את כשרונותיהם. כ> ואם ידעו את כשרונותיהם, אז לא יעלה על לבבם הרעיון. כי שאר בני האדם רואים וחושבים באופן אחר מאשר יראו ויחשבו המה, כי את מי אין כמו אלה. יאמרו בלבנם. רק ינשי1ן המדויק מראה לנו לדעת מה שינים המת כשרונות האנשים וסנלותיהם. כמעט לא י*ןמן, כי אחד אח־ז מעשרים ושנער. אנשים איננו מבדיל בין צבע אדום לירוק. ועד שנת תקנ״ר. אשר אז הכיר דלט1ן לראשונה את העורים־לצבע אחד. לא עלה על דעת איש לחשוב בי לא ראיה של זד, כראיה של זה. יש הבדל גדול בהתיחסותם של אנשים פרטים וכן עמים שלמים אל החיות. יש אנשים שסלדה ומבטן יש להם נ^ה, או נם אהבה אל כל חיה. ובהמה, ויש אנשים אשר בגעל נפש יביטו אליהם. אש תצאו אל ה!גי3ר ותראו נחשים אוכלים ע־פות חיות על מראתן ונוצתן ומסביב לבלובן עומדים אנשים, וביניהם נם מיניקות