Mannheim
Compact Memory

Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 52

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
Volume
שנת תרנ״ד - 1893
Issue
חוברת א
Date
1893-01-01
Page
Seite 52 (sequence 52)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
69% known words query
IRI
…/4861829-6448950-6613379--063-4861890
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ממזרח וממערב 52 תנינן 5 "ת*ר כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר . . . אמרו עתידה אשה שתמול ככר של תרומה ותחזור כבתי מדרשית לידע אם טמאה היא . . . בהדיא כתיב ביה^מכל האוכל? אלא לידע אמ ראשונה היא. הא נמי מתניתין היא כדתנן השרץ שנמצא בתנור . . .?'׳ והסירבא "הא נטי מתניתין היא" תוכיח (לדעת סרנקיל בירחונו 1862 דף קע*נ.) כי המשניות כבר הז כתובות. הן אם למדו את המשניות רק בעל סד, אז אין להקשות הא נמי מתניתץ היא כי אם עתידה תירה שתשתכח אז תשתכח גם המשנה הזאת. " אבל הנה ההוכחה הזאת לא חדשה היא כי כבר הביאה ר׳ משה חאגיז בהקדמתו לשירוש המשנה וישכיל לסתור אותה בדברים נבחים לסכין. ואף גם זאת כי אם כדברי סינקיל בן הוא אז סיכיח המאמר הזה כי המשנה כבר היתה כתיבא ומנחא לשני רבותינו ביבנה וזאת לא יתכן כי היא כנגד הידוע בדברי הימים להשתלשלות התירה שבעל שה. את מאמר התלמוד אשר לשנינו לא ניכל להבין על בוריו בלתי אם נשים לבנו'אל מצב ההלכה ביטים ההם. החכמים ביבנה יאשר על אדות אססתם תששו זאת הכריתא בשינוי מעט סתיסשתא עדיות שיא מ'א> נועדו יחדיו לשים מעצור בעד שטף המחלוקת אשר התסיצה בין בית שמאי ובית הלל, להכריע ביניהם ולקבוע הלבה. ביראתם שן ברבות חלום• הדעית תהי מבוכי. במחנה ישראל והעם •חלק לטשלגית, זה איסי וזה מתיר זה מכשיר וזה שופל זה מטמא וזה משהד• ולתכלית זו קבלו את העריות הנזכרות במס׳ עדיות׳ ואז.׳כשנכנסו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח י, (המלה שתשתכח לא נכין כששוטר. בלתי אם כמשמעה. הלא רני שמעון בן יוחאי אמר ח'ו שתשתכח תורה . . . אלא שלא תמצא הלכה ברורה . . .) ומרוב חלוסידעות לא נמצא הלכה ברורה (ראה ילקיטם' עקבי ומחג הלוש• דעות לא ידעו הדורות הבאים אחריהם לברר גם את ההלכה היותר ששוטה׳ דיס אם חל דין טומאת לוי גם על ככר של תרומה. והאמוראים אשר שקלו ומרו על כל מלה ומלה אשר יצאה מסי החכמים הראשונים הקשו על רבותינו שביבנה כי בחרו לסו ל מ ש ל את ההלכה של טומאת לוי על ככר של תרומה הלא בהריא כתיב בה ט:ל האוכל ואם לידע אם טומאה ראשונה היא הא נטי טתניתין היא שלא נסלהינה מחלוקת והיא הלכה ברורה ולית לן לטיחש סןע״יחלושידעותלאנטצא את ה ה ל כ ה. וע״ז בקשו האמוראים למצוא סשקית נם בבירור ההלכה הזאת דשעוו כי נש רבותינו שביבנה חיישי לסשיקית אלה וייראו םן לא תה* גם ההלכה הז*ת הלכה ברורה ברבות המחלוקת בין בית שמא• ובית הלל. אש כן תשול* ההוכחה של ם־נקיל ולא תה• השירכא הא מתניתין היא "והיא משנה כתובה ולא תשתכח" אבל הם־רוש הנכון הוא: הא נמי טתניתין היא "והיא הלכה ברורה׳.! ה. אכן טבע הענין שההלכות נשנו בכתי המדרשות בעל שה מחייב "שלא תמצא הלכה ברורה" נם אחרי העדיות שקבלו החכמים ביבנה ואחרי התאמציתס

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.