Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ד - 1893
- Issue
- חוברת א
- Date
- 1893-01-01
- Page
- Seite 51 (sequence 51)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 72% known words query
- IRI
…/4861829-6448950-6613379--062-4861889- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
51 רבי עקיבא ורבי ישמעאל - איסור רכתינהו־גזרו עלירסאת גזרתם. וירי השעם כאשר נודע לריי כי אחד הסופרים עבר חק ויבא הוא בכבודו ובעצמו אל ביתו לגעור בו ולהפריעהו ממעשיו. ישבת קיר: ירושלמי ט־ז. תוספתא שבת׳י״ג: מופרים ט־ז — ומדוע לא דנו על דברי דכשניות וססרי ההלכות אם מצילין אותם מפני הדליקה ז התשיבה פשוטה: יען כי בעת ההיא טרם היה'כל ספר הלכות וכל סדר משנה כתובים והכל היה נשנה בעל פה. הסרופיסור גרץ חשב על פי האמור למעלה וטעה כי ריי ובית מדרשו היו הראשונים אשר נזרו את הגזרה של •דברים שבעים אי אתה רשאי לאומרן בכתב' <גראםץ מ$נאטהםשרי6ט שנת 1873 דף כיח. וכ״ט.). נפלא הדבר כי החוקר גרץ מעה בדבר הנודע לבר בי רב בחכמת הבקרת. הוא ההליף את הסבה במסובב. את החפץ למצוא סמך להא־סור במקרא בהאיסור כעצמו. הלא זו דרכה של תורת התנאים והאמוראים לשאת ולתת נדבר הלכה של הסופרים הראשונים ולמצוא לה קרא לאסמכתא. או יותר נכון לומר כי הסה חקרו ודרשו אחרי הכתיב אשד ממנו להלכה זו תוצאות ובו תמכו הנצפרים הראשונים את יתדותם : רבי עקיבא ורבי ישמעאל נסו איש איש על פי דרכו למצוא רמז וסמך בתורה לארבע פרשיות של התפליז (חולין ד׳ 0. התנאים הקדמונים ואחרוני האמוראים החרו החזיקי(סוכה ליה.) להביא ואיה מן התורה כי פרי עץ הדר (ויקרא כיג׳ ם־.) זה אתרוג. כיוצא בהן נמצא במגלת תענית את קדמוני התנאים המביאים* ראיות מוכיחות מן התורה את איסור הכתיבה. ולעמת זר. נזכר הדבר (תמורה ייד: גטין ס,:> בשם אחד מאחרוני האמוראים ור׳ יהודא בר נחמני שמו וגם דעת אחד מתלמידי רבי ישמעאל. — ובכן כל חכם מבין מדעתו ידע וישפוט על נקלה כי ההלכה של איסור הכתיבה כבר נאמרה בבית מדרשם של הסופרים הראשונים והיא שנויה ומשלשת בכל בתי המדרשות לתת לה תיקף ועוז. מלבד זאת דעת לנבון נקל כי נזרה שאין רוב אנשי הרוח יכול לעמוד בה. נזרה אשר תשים אסורים על ידי ככירי כח ומועקה כמתניהם ונם תקפיא את כל הדם דחם בעורקי האומה ותעצור את התנועה בספרות. כי נזרה כזאת לא תפעל את פעולתה בצאתה מאחד מכתי המדרש, אף כי מבית מדרשו של רבי ישמעאל. גרץ נעצמו יחליט כי רבי יהודה הנשיא ערך את משנתו ב ע ל ם ה ולא כתב את ששת סדרי המשנה יען כי היה האיסור בכל תקפו ועזו. ואיך יעלה על דעתו כי רבי יהודה הנשיא אשר את תלמידי ר*י לא •וכיד נסדר משנתו אף פעם אחת. כי הוא יקבל עליו את הגזרה אשר יצאה מבית מדרשו של רבי ישמעאל? נם מדוע לא כתב ר׳ע את סדר משנתו על ספר? האם נם הוא קבל עליו את הגזרה שיצאה מבית מדרשו של מתנגדו? ד. גם ריע אשר הוא היה הראשון העושה תיקונים נסדר משנתו וכל ישעו וכל חפצו היו.להרחיב את מדת התורה שבע־ם ולהעמידה ברשות עצמה. נם הוא ירא לנגוע באיסור עתיק יומין ולרשום את דבריו בספר. רבי זכריה שרנקיל אשר כספריו התאמץ להוכיח כי המשנה כנר היתד, כתובה כזמן התנאים. הוא מצא ראיה להוכחותיו את מאמר התלמוד (שבת קל״חס׳ ושם