Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 50

■־־/ ♦ג ממזרח וממערב מכלתא וספרא וספרי דומים זה לזד. בצורתם החיצונה וגם בתוכם יש עירוב פרשיות ופרקים מספר אחד אל השני וראה מבואות המכלתא להחכמים א. ה. ווייס וסאיר איש שלום, יודישע צייטשריפט לניינער כרך רביעי דף ק״ז.) אבל כל מבי ישפוט כי רובי הפרקים יצאו מנית מדרשו של רני ישמעאל, גם במקומות רבים הט סותרים את דברי התלמוד. הספרים דאלה ותוכן דרשותיהם נמסרו גם הם נמשך מאות בשנים מסה סה ועל כן באו אל קרבם נם דברים רכים אשר לא ינברו אותותם כי מדברי ד,אמוראי! דאחרוגים המד¬ . המבטא ׳.דבי רב" אשר פירושו בבל מקום "בית המדרש" וסנהדרין יז ג נז זבחים פז.) בה^1ת1 אל השם ספרא או ספרי נתן י מקום לרבים לטעות ולחשוב נ דב היה מסדר הספרא והספרי׳ אבל בל עין בוחנת תכיר ותדע בסדורם ובצורתם החיצונית גם בדביים רבים אשר חותם לשון האמוראים טבוע עליהם לי נסדרז ונכתם ווחרי תום זמן האמוראים. הטובים שבתלמידי רבי ישמעאל אשר בבית מדרשו היו מהלוקחים חלק ברא* במשא ומתן במלחמתה של תורה ׳ הלא המה ד יונתן ור׳ הושעיה. המה לא יזכרו אף בשמם בסדרי המשניות. בתלמוד בכלי(בבא קמא קייס אמרו בשם רבי ישמעאל כי הוא התיר •לבו* בעקיפין על העכו״ם" ולחייב אותו בדינו עם ישראל נם אם יצדק על מי דיני ישראל ועל סי פשפשי הרומאים, ורבי עקיבא הוא הדורש גם משפטהעכיים בדינו עם ישראל ממור, להפוך בזכות העכו־ם .מפני קידוש השם". אבל בספרי דברים סימן ייפ אומרים על רבי ישמעאל בי אמנם דעתו היתה להפך בזכותו של ישראל ולהתאנדן להצדיקהו בריבו עם עכוים אבל רק אם דיני ישראל או משפטי הרומאים יגידו צדקתו אבל לא ע״י הערמה ולא אם חייב הוא על פי דיני ישראל ועל סי משפטי הרומאים. ־ האם היה המסדר את המשנה הזאת מהמחזיקים בשיטת ר׳ע ונכונה הפריז על המחו בדעת רבי ישמעאל למען יגדיל את שם ר״ע ואת צדקת משפטיו והלכותיו? זראוו ספרי השני נגד רוהלינג דף י־אז. לא ארכו הימים ושיטת ריע וסדר משנתו נתקבלו בבתי מדרש התנאים זבישיבותידם. ויהי גדול שמו וכבוד המשנה בסדריה למחלקותיה בעיני כל החכמים. ויעמידוהו בשורה אחת עם משה ועזרא, ואף אם היה ,עושה שכינה חול' (חגיגה י־ר.) בבל זאת בהזהרו שלא יאמר "מינו מים" נכנם בשלום ויצא בשלום ותהיינה הלכותיי מקובלות ורצויות לכל העם ועל פיהן יכוננו בני ישראל מצעדיהם בחיים. נ. על איסור כתיבת הספרים שתו ר,חכמים בימים ההם נוספות כי גם את הקמיעיח אשר בהם נזכרים כתובים אחדים מדברי התורה אסרו לכתוב: הנה בהיות בבית מדרשם המשא ומתן של הלכה על אחת הספרים שטצילין מן הדליקה בשבת נזכרו נ׳ החכמים הראשונים לא מנו את הקמיעית בין אלה הספרים שמצילין אותם מפל הדליקה אף אש נמצאים בהם כתיבים מדברי התורה, על כן דגו דינם בי גם עליהם זל