Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 47

-47 משקה או משקה .גרני כנירן שלפנינו כי כרוז יצא מאת הביו; דין להודיע בינים שיוסי התיר או/. שני* *) מיני החגנים הנזכרים״).. רבי עקיבא ורבי ישמעאל. מאת דר. יוסף שמואל בל$ך. ץ א. רבי עקיבא רעיא דכלבא שבוע (כתובות סב 0 אשר .רבי אליעזר כן הורקנוט דיה רבו בהלכה' (ירושלמי פסחים ם־ז הלכה ני.) ,ונחום איש נמזו רבו במדרש המקרא' (חגיגה יב•) הוא היד. אחרי כן לגדול בכל בני דורו. אליו .אמר ר' דוסא בן הודקנוס : "אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סוסו' (יבמות םז.> ועליו אמרו .שלא הניח כמותו בארץ ישיאל' (ברכות מג.) .ומשמת בטלו זרוע* תורה ונסתתמו טעינות החכמה' (סוף סוטר.) והוא היה בורא תקופה חדשה במשנת ההלכות ובמדרש המקראות ויהי לאכי כל בעלי משנה ובעלי תלמוד הכאים אחריו — .וכלהו אליבא דרבי עקיבא". בשתים הצטין ריע מכל בני דורו, ברוחו ובכח זכרונו הנפלא, הוא נדמה לאיל ומנגח בקרניו על ימין ועל שמאל ואין מידו מציל (ספרי חקת י*ב, ד׳. פץ* מקוואות) >,ד יהושע שבח עומק פלפולו" (ירושלמי פסחים פיו ה״ס ״וקלם מדרשו' * ימימה כז:> ר׳ טרפון משבח יושר סברתו בהשואותיו ובהפרשותיו בין הענינים(קידושין סי:> בן עזאי בשמעו את ההוכחות בין ר־ע ור־א, שני בעלי תרסין המננחין זירז נהלכה׳ יאמר על נפשו: "חבל עליך בן עזאי שלא שמשת את ר״ע <נדרים ער.).י יעיז רוחו ועומק פלפולו ויושר סברתו עשו לו את כל החיל הרב כי נהרו אל בית- מדרשו תלמידים לאלפים. בין כל בני דורו היה רבי ישמעאל בן אלישע האחד אשר נם שמו היה נדול כאד. שניהם נקראו אבות העולם (שקלים בי, ירושלמי דיה ס־א ה׳ב.) ושניהם נהרגו על קידוש השם. אבל רבי ישמעאל היה מתנגד לדרכי משנתו של ר*ע ומבית מדרשו יצאו התלמידים המתנגדים לשיטת ר׳יע החדשה. ותהי מלחמתה של תורה חזקה ניניהם עד אם נצחה שיטת ר*ע את שיטת מתנגדו בעומק פלפולה. בסדר משנתה ובהרחבת גבולות ההלכה., *> לולא דמסתפינא הייתי אומר שהמאמר: בל ב*ד הבהיר שלשה דברים נקרא ב׳ד שרי* אין לו יסוד אתר רק משנתנו זאת וכמובן,עפ״י האמור היסוד הזח רופף הוא. *) הנוסע יוסף טשרני מספר כי ראה אנשים מישראל הולכי ארחות מדבי מאספיש סיני אינה ויתושים גדולים וראויים למאנל ויטלחו אותם בטלת למען יעמרו ימים רביס. ואולי הס מאלה אשר התיר יובי. — 4^111 ~ ■ ---׳.י•* י-.■*-**"■