Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 46

ממזרח וממערב 4$ ידעו אז להבדיל נין הטהור והטמא בהם ורק בסין אשר נפל בו ספק הוצרכו לעדות.' יוסי בן יועזר. אשר השכיל לתת בו סמן טהור בבנותו את הקמצא הזה בשם .איל־,. איל־קמצא זד. היה נודע לחכמי התלמוד נשם שושיבא או סוסביל, אבל נעת כבר נשכח זכרו וגם בעל •ערוך השלם" אינו יורע להניד בו דבר המתקבל על הלב וסומך עצמו רק על מפרשי המלות שקדמוהו. ועתה אחרי אשר נודע לנו כי יוסי בשרץ־העוף מדבר נוכל לשער כי נם בכל יתר דברי עדותו. בבעלי הכנסים ממין החגבים הוא מדבר, אשר נפלו בהם ספקות ולא היה עוד ביד החכמים לתת בהם סמני טהרה על פי הדרך שנתנו בעופות והוצרכו לסמוך ככגון אלה על עדות אדם כשר ונאמז כיופי בן יועזר שהיד. מן הזונות וקבל תורתו על פי המסורה. הלחץ והדחק שנלחצו ונדחקו בפירוש הדברים: .משקה דבית מטבחיא...' ,ודיקרב נמותא.. .* ידועים למדי לכל בר בי רב ואין מן הצורך לחזור עליהם ולשנותם. את אשר אני אחזה לי, הוא כי .משקה' במשנתנו זאת היא מלה רומית וצריכה להקיא כשקר.=11804 ע והוראתה בקדמוניות: כל מין ארבה, חגב או יתוש ממערכת שרץ העוף. בין המילים הנופלים תחת השם הזה מגו חכמי הטבע שנים מהם הדוט־פ כמעט אלה לאלה ונפרדים בטבעם ותכונתם: המין האחד הוא מאוכלי בשר בהמה וחיה שחוטות או דרוסות אך מתרחקים מנבלת בהמה שמתה מאליה ׳ ולד,מין זוז קראו בשם משקה?רנריך■ (14ז4םז04 3111804> והוראתו יתוש אוכל נשר והוא מן היותר חשוב בשרץ העוף והמין השני הוא מאלה אשר ישימו משכנם בגוית פתה ושרד. יתורו למו מנוחה במצאם בה די מחסורם ונקראו בסי חכמי תולדות הטבע בשם .מעזקה כדביךינך. י)(4ת1ז6׳<14>04 3111804• ובאורו: אוכלי בשר מנבלת בהמה שמתה מאליה. עיין נספר למודי תולדות הטבע 20010810 זסג 011ג1<1ז1,611 מאת הרופא הפילוסוף ד׳ר קלוים. על פי הדברים והאמת האלה הנני חושב למשפט כי לשני מיני שרץ־העוף הללו כין יוסי בן יועזר בדברי עדותו: להמין הראשון יקרא הוא: •משקה דבית מטבחיא' לסי שעם־י הרוב, יבקשו שמר. אוכל למו, על אלה העיד כי הם מן החגבים שהתורה התירה ודכיין ועל המין השני ,דיקרב במותא* כלומר המושקה אשר תטוש על הפגרים ובגוית מתה מאליה תשית קן לה העיד כי הם מן האסורים .ומסתאב' כלוכר טמאים הם והתורה אסרה אותם. ,,וקרו ליה יוסי שריא* לפי השערתי צריך להיות וקרו עליה יוסי שריא ודומה לזד. במשנת עבודה זרה בנידן פת ושטן נאמר שם וקרו עליה בית דין שרו סשרא. והכונה בזה לפי דעתי שהכריזו ברבים שהבית־דין התיר את השמן וכן נם י) אולי הכתוב בקהלת .זבובי מוח יבאיש יביע שמן חקה• יכין אל המשקה כדבירינו• ועל שם מבעם ותבונתם זאת יכונו בשש .זבובי מות*.