Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 40

ממזרח וממערב 40 •יותר נחלה וחזקה׳ הוא מרמה את עצמו או את האחרים והוא מעיד נעצמו שאינו אוהב שום דבר כעולם חוץ מבשרו. י .. אין אהבה בעתיד; האהבה היא רק מסעל בניר בהוח, האדם שאין בלבו האהבה בהוד. אין בלבו שום אהבה בלל. לו היה האדם בעל חי פשוט שאין לו שום הברה שבלית׳ כי אז היה חי גס חיי נעל החי המשיט, מכלי לחשוב כלל דבר על אדות החיים, מסבותיהם ותוצאותיהם. וחייו אלה היו חיים טכעים ומאשרים. וכן הדבר נוהג גם בנונע להארכה ן לו היה האדם חסר הכרתו השכלית, כלומר לו היה האדם בעל חי סשוט׳ כי אז גם אהב את מי שהחי אוהב נ את גורי זאכיו ואת עדרו׳ — ולא היה יודע כלל שהוא אוהב את גורי זאביו ואת עדרו ולא היה יודע ג'כ שגם הזאבים האחרים אוהכימ את גוריהם ושגם כל העדרים האחרים אהבה וחבה יש בין חבריהם, ואהבת האדם וחייו היו עומדים במדרגה ההיא שהחיים והאהבה יכולים לעמוד עליה למי מדרגת ההברה ההיא שהיה הוא׳ האדם עומד עליה. אבל האדם הוא בע־ח שבלי ואינו יצל לעצום את עיניו לבלי.לראות שחבריו, בני אדם שבמותו, ניב מרגישים בנמשם אהבה כאהבתו להקרובים אליהם ובי, לפי זה, רגשות האהבה השונות מחויבות להתנגש אשר. ברעותה ולהוליד בהתנגשותם איזה דבר שהוא ממש ההפך השלם ממושג האהבה. ואם בני האדם מעבידים ומיגעים את שכלם כרי לזכות בעיני עצמם ובעיני אחרים ולהרמת את כחו וגבורתו של הרגש הבהמי ההוא, שהם אומרים עליו בי הוא האהבה׳ בהגדילם וכהגנירם את מדת הרגש הזה ועזוזו, הנה הרגש הזה מלבד שהוא מאבד את טובו ויסיו האצורים בקרנו אלא שהוא עושה עוד את האדם (אמת נושנה הידועה בבר לכל> לאחד המורמים והמזיקים היותר גרועים ונוראים שבעולם. הדבר הדוא. שכני האדם קוראים אותו בשם אהבה, אינו באמת אלא העלאת ערד איזה תנאים ידועים של האשר העצמות, על תנאיה האחרים. בשעה שהאדם■ שלא בא עוד לידי הבנת תעודת החיים, אומר שהוא אוהב את אשתו, את ילדיו או את רעו, אין דבריו ממשמעות האהבה כלום, שממשמעות דבריו אנו שומעים רק את הרעיון ההוא שמציאות האשד, והבנים והרעים בחייו המרמיים מגדלת את אשר חייו הוא. נשיאות מנים זו מתיחסת להאהכה כהרשזסות המציאות להחיים. וכשם שבני אדם, חסרי הבנת החיים, קוראים למציאות — חיים ׳ בך קוראים האנשים האלה אהבה לרגש נשיאות הפנים והגדלת ערך איזה תנאים ידועים של האשר העצמותי על תנאיו האחרים. להרגשות הללו — נשיאות הפגים לאיזה נושאים ידועים, במו, למשל, להבנים. או נם לאיזה מעשים יחעים. כמו׳ למשל, להחכטה ומלאכת המחשבת - אט קוראיס אהבה. אכל הרגשות הללו מתחלקות להרבה מחלקות והן כוללות בקרבן את בל תקף החיים הבהמיים והמוחשים של האדם ולא להן להקרא בשם אהכח, יען בי חסר להן יסוד האהבה וסמנה העקרי, — המפעל שבל מטרתו ותיצאותיו — אשר. כל תקף התגלות הרגשות הללו של נשיאות פנים לנושאים ידועים ועזוזה, אינם באים אלא ללמד עד כמה גדול כחם ואילותם של חיי העצמיות הבהמית. נשיאות הפנים להאחד על חשבון השני שאנו קוראים לה אהבת אינה באמת אלא עץ פרי היער שאנו יבולים להרכיב בו את האהבה האטתית ולהוציא ממנו את פריה, אבל כשם שעץ היער אינו עץ תפוחים ואינו עושה פרי כלל או עושה סירות מרים וחמוצים