Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 38

ממזרח וממערב 83 'י־ ..£ שדתנל־תה סלבד שהיא כביא לידי מתלאה איננה נם בשציאות כלל. אין כל צורך לשש־ט את האהכה ולהכין דייטנ את,מהותה. רגילים לאטר אלה האנשים שאינם ככינים את החיים׳ כי אם להנתן כידי רגש הכבוד ונשיאות השנים לבני האיים שאתה מרגיש את אהבתך אליהם בקרבך׳ וזהו כל עיקרה של האהבה האסתית. ואמנם הצדק אתם כי אין לששוט את האהבה ולבקרה. כי כל בקורת עיד האהבה מאבדתה. אבל נם זה אמת כי לבלי לבקר את האהבה ולבלי לששיט אותה יכולים רק האנשים ההם שהעבידו את שכלם עבודה רבה כדי להבין את החיים וכבר נזרו אחוד מאשר חיי העצמיות; אבל האנשים ההם. שעוד טרם עלתה בידם להבין את החיים והם חיים בשביל עצמם. אי אששי להם שלא ידקדקו עם האהבה על כל ששיער. ושם־עה. הם נאלצים לחקור׳ לבקר ולהתבונן כדי שתהיה היכילת בידם למשור את עצמם בידי ריגש ההוא, שהם אוסרים עליו כי הוא האהבה. בנוגע, אליהם אי אששר שתגלה אהבתם כבלי שתקדם לה תשובה על כל השאלות ההן שאין עליהן שום תשובה נאכת . ובאמת בני האדם כחבבים ומוקירים יותר את צאצאיהם, רעיהם ׳ נשותיהם וארץ כולדתם מבל יתד הבנים, הנשים, הרעים. וארצות המולדת שבעולם. ואת הרגש הזד, דם קוראים בשם אהבה. לאהוב בכלל הוא לעשות דבר טוב. ובך אנו מבינים ובאיפן אחר אי אששר להבין את האהבה. ובנן אני אוהב את ילדי, את אשתי. את ארץ מולדת*. בלומר הנני חשץ באושר ילדי, אשתי וארץ מולדתי יותר משאני חשץ באשרם של בנים אחרים, נשים וא־צות מולדת אחרות. לעולם לא יקרה וגם א* אששר להיות שאנב־ א־ב רק את ילדי׳ את אשתי, או את ארץ מולדתי. אלא שכל אחד מאתנו אוהב נם את ילדיו׳ גש את אשתו׳ גם את ארץ מולדתו וגם את כל בני האדם בכלל, מבלי הבט כלל לזה שאהבה כוללת כזו א* אששרית היא באמת, יען ב* כל תנאי האושר שאנו באהבתנו רוצים לתתם לאהובינו כל כך קשורים ומסובבים איש ברעהו עד שבל אחת מפעולות האהבה שהאדם עושה בשביל איזה סרט היקר לנששו לא לבד שהיא מקשנת את אהבתו לאחרים ׳ אלא שהיא מביאה גם נזק לאחרים. וא״כ הלא מבלי משים תולדנה בקרבנו השאלות: בשם איזו אהבה ואיך אנו מחויבים לאהוב ולפעול? בי*ביל איזו אהבה מחויבים אנחנו להכחיד מקרב לכנו כל אהבה אחרת, את מי לאהוב יותר ועם מי לעשות־ את הטוב המעולה: עם הבנים) או עם האשד,, - עם האשד, והבנים או עם הרעים? איך לעבור ולשעול בשביל מובת ארץ המולדת באושן שלא נקטין בזה את מדת האהבה להאשה. הבנים והרעים? איך. ובאיזה אושן אגו יכולים להשיב תשובה נבונה על השאלה ער כמה מותר לי לבטל את עצמיותי ולהקריב אותה קרבן בשעה שהיא דרושה לטובת אחיים? עד כמה מיתר לי לדאוג לעצמי כדי שבאהבת• את האחרים אוכל לפעול ולעבוד נם בשבילם? — השאלות הללו נראות כששוט־ת מאד בעיני האנשים ההם שלא נסו לתת לעצמם דין וחשבון על אדות הרגש ההוא שדם קוראים לו אהבה• אבל כאמת השאלות דללו מלבד שאינן ששיטות אלא שאין עליהן שום תשובה לגמרי. ל ־,שיב דבר על השאלות •חללו יקל רק בעיני האנשים השוכחים כליל את התנאים הקימים של חיי האדם. י לו היה האדם כאלהים יודעי טיב ורע היה יכל לבחור לעצמו נושאים ידועים