Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 36

7״* <■.׳.׳"יד ׳: . י• ־׳^ - '׳ ־־י,;.<׳•ך^־7 * ״ ■'־־ . . * * י י ^." •י - ־ ' י . *א ־ +־*״ ׳ י ■ 86 ממזרח וממערב דביסית, יש לו מאז מעולם אשר אשת* ונצחי הנתון לו על נקלה. האשר הזר. אינו דבר הבנוי על יסוד מחשנות ודמיונות, אינו דבר שצריך לחפש אחריו. אלא מ* דאש!4 ההוא הידוע לכל, שאחריו תמשך ברב כח נפש האדם המחורר, והתשימח. עוד משחר טל ילדותו יודע האדם, כי מבלעדי אשיר, של עצשיותו הבהמיהי יש עוד אשר אחר, אשר יותר טוב וטהור, ששלבד שאינו תלוי בהתפלאות מנמותיח ומאוייה של העצשיות, אלא, אדרבה, הוא מתרומם והולך ונדול בה בשדה שתניל בקרב האדם הנזירות מן העצמיות. הרנש הזר* הששיב תשיבה הגונה על כל סתירות חיי האדם והנותן לנו את האשר היותר גדול ושלם בעולם, ידוע לכל. הרנש הזר, - י .4**־י הוא ה א ה ב ה. החיים המה סכים סעולות העצשיות הבהמית. הנתינה ת־זת מששלת חקי השכל. השכל הוא החוק הנדול ההוא שהעצשיות הבהמית, לצורך אשרה. צ־יכה להיות נכנעת תחתיו. האהבה היא הפעולה השכלית היחידה של האדם. העצמיות הבהמית נמשכת אחרי האשר. היא דורשת אותו; השכל מראה לאדם את זיופו של האשר העצשי ומשאיר לפניו רק דרך אחד׳ שדה עבודה אחד. והעבודה בשדה הזה היא האהבה. העצמיות הבהמית דורשת את האשד ומבקשת אותו. וההארה השכלית ס־אה להאדם את מך ערכו, את כל צבעיהם השחורים וכתמיהם הנאלחים של כל ברואי עולם ולוחמים איש אתרעהי, מראה לו כי אשר עצמיותו הבהמית הוא דבר שאינו בטציאית׳ מראה לו שתאשר היחידי שאששר לו להשיני הוא האשר ההוא שאינו צריך למלחמת עם עצמים אחיים, אשר שאין בו לא הפסקה ולא ע)בע, אצר שאינו ירא נס את דמות הנרא־ו מרחוק . . . והנה, כמפתח הזה שאינו עשר אלא בשביל מנעול אחד, האדם מיצא בעצשי. בנפשו את המפתח היחידי הפותח את סגור לבבו׳ את הרגש הנותן לו את האשו ההוא אשר אפשריותו ומציאיתו מראה לו שכלו. והינש הזה מלבד ש־,יא פיתר את סתירות החיים, אלא שבר,סתירות ההן עצמן הוא מוצא מקום להתגלות־ והתפתחיתי, העצמיות הבהמיות חשצות להכניע תחתיהן את עצמיות אחרים בשכיל השנת מטרותיהן הן, בשעה שרגש האהבה מושך את האדם בכחו ומכריחו להקדיש את כל חויתי וסיומו לתיעלת ברואים אחרים. העצמיות הבהמית עטיפה ביסורים וסיכלת הרכה• בשעה שבמכאיבים ^הללו עצמם והקלתם כלולה וטצימצמת כל פעולת האהבה■ העצמיות הבהמית השואפת לאשר שואפת ממילא בכל רנע ורנע להרע היותר נדול ־ אל הטית. שגם התראותי מרחוק מכלה ומכאיבה את כל האשר, בשעה שרגש האהבה מלבד שיש בידו להמית כל פחד המות בקרב האדם יכריח עוד את האדם להביא אה היותו הטכנית לקיכן בשביל אשר אחרים. — .11 גלו• וידוע לפני כל אחד מאתנו כי ברגש האהבה יש איזה דבר מיוחד. ני נפלא שיש בידו לפתור את כל סתירות החיים ולתת להאדם את אשר השלם הריו* שבהשנתו תלוים כל החיים כלם. .אבל הן הרנש הזח רק לפרקים יבקרנו, לעתים רחוקות, ושבתו בקרב לבבנו מעט. ובהחרלו הלא תגדל עוד עקת־הלבי, אימרים דאנשים הדם שאינם יודעים את החיים האשתיים. האנשים הללו מכיטים על רנ* האהבה לא כעל התגלות החיים היותר טכעית שבעולם. אלא כעל אחד מאלפי המקרים