Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 33

לעא טאלסטאי 3מ ־/ דואה רעות רבות כחיים, הוא רואה כי הרע מריבה על הטוב, אבל עם בל זה היאוי* דחוק ממנו והוא עוטר על דעתו כי אפשר לגדור את כל הפרצות, לדגביר את הטוב •על הרע, לדחות את החושך מפני כח האור. — כמדומה לי כי גם מבלעדי אניד יבינו הקוראים מראש כי אין מטרתי במאמרי זד, לדבר על הגרף טאלסטאי בתור ציר ומספר מצוין, שזהו עיקר כשרונו של האדם •הגדול הזר* אלא על טאלסטאי נתור פלוסוף המשתדל להבין את יסודות החיים ולתרץ את סתירותיהם הרבית מאוד. שנס במקצוע הזה כחו גדול. — כל פלוסוף ואיש הרוח בורר לו דרך ידוע בחיים. בירא בשבילו וגם בשביל אחרים שטה ידועה המביאה במשפט . את כל עניני החיים וצרכיהס ומשיבה תשובית על שאלותיהם. ושטה מסיימה ומוגבלת כזו׳ אם גם לא מעובדה כל צרכה, יש לו לטאלסטא*. יש אומרים כי בריאת שטה שלמה ומוגבלה פעם אחת הוא דבר שאי אפשר׳ יען בי אי אפשר לו לאדם אחד. יהי נם כחו מאד_נעלה, לקלוט. בהינו את בל עניני החיים וסעיפי סעיפיהם המרובים מאד ולמחות אותם אח״כ בחרא מחתא. יען כי החיים המה בעלי נינים הרבה. קבוץ גדול של מחזות רבים ממינים וסוגים שונים איש מרעהו ואי אםשר לכלול אותם בכללא חדא ולהעמידם על יסוד אחד. בשעה שבל שטה פלוסיפית, תהי גם היותר שלמה שבעולם. רק רעיון אחד כוללי מונח בה ליסוד ועל היסוד המוסד הזה היא סובבת כלה עם כל ם־־טי פרטיה. וזהו עיקר חלישותם וחסרונם של כל פלוסופי עולם שכל אחד מהם השתדל לעשות את מחשבות לבבו לשטה שלמה ומיננלה •מכל עבריה בדי שתתאים עם כל ענפי החיים ומקצעותיהם ולא הסתפקו בהנבלתן רק לצרכי ענינים פרטים ומקצעות ידועים בחיים. ולכן אין אף שטה אחת בעולם שנתקבלה קלה כמו שהיא מבלי כל שנוים ותקודם. אין כל שטה שם־ף סיף לא גשתכחי כל דקדוקיה ופרטיה התלוים בה, כשם שאין נם שום ששה במעט שלא השאירה, למרות כל חלישותה ואי־אמתתה, איזה רושס קים במהלך החיים. כדבר הזה אמנם יש לאמר נם בנוגע לשטתו החדשה של טאלסטאי כי תחת היותה רעיון אחד נדל הערך הנוגע בהרבה מענפי החיים עשה אותה טאלסטא• בוראה ומחוללה לשטה שלמה המחויבת לד,תנאים עם כ ל ענפי החיים מבלי שום יוצא מן הכלל בעוד אשר בליים יש בה הרבה מקצעות ופרטים שאין החיים מסונלים לבלוע אותם אל תוכם. אולם כלליותה של שמת טאלסשאי, כלומר רעיונה העקרי המבריח אותה מקצה אל הקצה. אין ספק בלל כי רשומה יהיה נכר ימים רבים במהלך החיים וטתיך אוציו הרוחני של האדם לא תאבד לעולם. — עוד טרם באה העת להעכיר שבט־בקורת על ששת טאלסשא* ולמוריו ולהצינם לפני כס המשפט, כי עוי שטתו חדשה עמנו והיא עודנה בחתוליה ואין שופטים אלא את הבריאה שככר התפתחה בל צרכה, ולא עוד אלא שעפ׳י הרוב אין צדק זאמת אלא במשפטיה של התולדה השופטת רק את הדברים שכבר היו לעולמים ועתה ככר חדלו מהיות ׳ יען כי רק היא, כלומר ההסתיריה ׳ שופטת מכלי כל משא שנים משום שאין נושאים פנים להעכר. ההסתוריה תוציא בזמן מן הזמנים משפט צדק נם על שטת טאלסטאי. אם לשבט או לחסד־אחת היא. אכל כי למודי טאלסטאי ־ימלאו בזמן מן הזמנים עמודים הרבה בספר ההסתוריה הכללית, כי עתידים הם הלמודים הללו להשפיע הרבה מאד על מהלך החיים. — נזה אין כל ספק. אמנם יכיל להיוון כי שטת טאלסטאי,מוקדמת היא בחיים׳ כי נולדה טרם בא זמנה, והחיים עיר טרם מרזרח וסרעיב 3