Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 31

81 לעא טאלסטאי גזירות גדולה כערכה על החולין. כלומר על הצורך לכל נפש׳ ואינם רואים או אינם רוצים לראות כי הקרושה היא סבת הצמצום וההסתפקות כמועט ׳ דמכיאים לידי חסרון ההתפתחות וחלישות הכהות. — האילן הזר* כשהוא יונק ממקום אחר ושרשיו אין להם ידים להתפשט׳ כסבת איזה דבר טכעי או מלאכותי. הוא רפה כח ^אינו עישר. פרי סשא־־כ בהאילן היונק ממקומות הרכה ושרשיו מסתעפים למרחוק אחד הנה ואחד הנה והיא מרבה לעשות פרי טוב למאכל ותאור. לעינים. ואל איזה משני האילנות הללו. קוראי החביבים׳ תשוה ססרתנו העלובה אם לא להראשון? ססרתנו יונקת היא אבל דק ממקום אחדי מאנטי בצה ורפש. מתחום מושבם של היהודים כלכד׳ והאם יש לנו רשות לדרוש מאת אילננו זה. המצומצם נחוגו הצר׳ כי יעשה פרי הלולים? — הבו לאילננו מקום. הסירו מעל ססרתנו קדושת הנזירות ותנו לשרשיה מקום להסתעף. שדי חמד לינק את לשדם או אז תראו עד כמה גדול כחד. ועד כמה מסוגלת היא לעשות פרי... באו וראו עד כמה מצומצם תחום ספרתנו. האם יש איזו ספרות אירופית 4 אף קטנה שבקטנות משמע. שבאוצרה אינן גנוזות כנר שטתו ודעותיו של טאלסטאי. זה האדם הגדול שהטיל סערה בעולם הספרות ושכל היודעים פרק כעניני הספרות מודים כי אחד הוא ואין שני לו בנוגע לעיקר כשרונו בתור מספר'. ציר נפלא ובורא עולמות שלמים. ולספרתגו העברית האם נם לה ידוע הסופר הזה? אנכי אומר להספדות העברית ולא להקוראים העברים יען כי סתם קוראים עברים הן גם קוראים לועזים הטה ובלי ספק יודעים הם את טאלסטאי עפ״י הספריות הלועזיות. אבל האם תדע, שואל אנכי, הספרות העברית את הסופר הזה? אמנם יודעת היא אותו עפ״י שמועה רחוקה ׳ עס׳י מאמרו של מר עפשטיין ,הגרף לעא טאלסטאי' .בנך עמי' לשנת תרמ׳ז; אמנם מאמרו של מר עסשטיין נפלא נטינו וביר הסופר הזה עלה לתת לקוראיו בטלים מועטות המחזיקות את המרובה איזה מושג ע׳יר טאלסטאי המספר. — אבל הכי במאסר קטן כזה יכולה היא ספרתנו לצאת את ירי חובתה? האם יכולה ספרותנו להתפאר כי ידוע לה אפילו יריעה כל שהיא רם טאלמטאי הפלוסוף. בורא החדשות בסדרי החיים ז לא ולא! ואתם, קוראי החביבים, סלחו לי אם אעיז את פני לאפר כי ספרות מצומצמת כזו אי אפשר לח שתעמוד על רגליה בתור כריה חיה וקימה. אמנם מאמין אנכי בעתידות ספדתגו. יודע אנכי כי עוד כחות רבים אצורים בקרבה העתידים להראות החוצה, אבל כתנאי כי תומר קדושתה היתרה מעליה׳ כי תסיר מעליה את צעיף' נזירותה ותלך ותרעה נם בשדי רעותיה הגדולות. וטובות טמנה... ב. הגרף טאלסטאי. זר, האיש רחב הכתפות וגדל הזקן. טפום איש רוסי לבל פרטיו ודקדוקיו, הטיל סערה גדולה בעולם הספרות, והוא עתה אחד דגאוניס ההם הזוכים לראות את דבריהם מתורגמים לכל לשון בכל מיני פרושים ובאורים לדבריהם . . . מירגניוב אומר באחר למאמריו כי הנאינים הספרותיים יסרדו והיו לשני מינים שונים איש מרעהו. ממין הראשון הוא הגאון המחונן מאת הטבע בראיה יהוררת והשקפה