Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 26

ממזרח וממערב (8 רק פעם אחת עלי אדרות בלנוב. לא ידאג לה. לא ישאל לשלומה. וכסעם שבח כי אשה לו בברטנה ברחוב הזבלוטשח. — אך נם היא יודעת כי נם הוא לא על שושנים ירפד יצועו׳ כי נית מסחרו כנר סנור ומסונר׳ ובי גם הוא יחיה נפשו בכסף אחיים. בכסף לוירא כתו׳ אשר תורה לנערות דעת וננן על הפסנתר. — אין אפוא עתה כל יתרון לאישה עליה. ונם לה אין עוד, אטנם. כל יתרון עליו, ולולא התעברה בחפזה, ולולא הוציאה סלטנרר מביתו בהתעברה׳ כי עתה הפעם עלה זוגם יפה בלי שום ספק, בהיותם שוים עתה נם בתכונת נפשם גם נפעמיס ומצבם גם בענים ודלותם, ויוכלו לשלוט בנכסיהן אשר'אין להם, כאורח כל ארעא, באין שטן ונאין מנע רע עוד. — אכל מי יאמר לדבק טוב וה׳ לא רצה? — שלש שנים תמימות ישבה אדעלע נדד כרחוב זכלוטשה׳ זוכרת בימי עניה וטרודיה את בל מחמדיה בכית רבי קלפן שמעון אישה הראשון, ושוכחת לאט לאט את חלום גדלה וכבודה בבית סלמגדר אשר כלא היה; ואותן שלש השנים חי האדון סלמנדר רק פעם אחת עלי אדמות, על צחוק קלפים וקוביא בכתי משקה הקהוה בלבוב, לועג לאד אשתו האמללה. לאולתה ילמפלתה, וכבר לא פללו נם שניהם כי ישובו להראות פנים אל פנים, ואף כי לא עלה על לכם כי יד המקרה תאחז בם לקרבם אחד אל אחד שנית; והנה יד המקרה אמנם עשתה את הפלא הגדול הזר,. — הבעל ואשתו המרוחקים נעשו מחותנים קרובים, בעל כרחם ושלא מרצונם וידיעתם כלל♦ אלישע אשר בבד עזב את משמרתו בבית אדוניו. בלכתו לטסעיו אל ארצות שונות להשתלם במלאכת הזכוכית משלח ידו וכל מעינו, ש: עתה לארץ מולדתו ויבא לבובה, ויגד לסלמנדר, ולאמו הודיע במכתב, לאפר. כי לוקח הוא את אחות חורנתו לאשר, לו, וכי עולים המה לארץ חמדת לארץ אבותינו, ארץ י ש ר א ל שם בונה הוא בית חרושת המעשה למלאכת זכוכית על סי ידיעותיו החדשות אשר רכש לו בטסעיו, באחוזת נחלתו אשר קנה לו שמה בקרבת חיף ים, בקרן בן שמן. נתחלה שחק סלטנדר ורגז לשמועה. .מי שמע בזאת ומי ראה?... האם גואלו!ישתגעו צעירי ימים אלה?— כי זקנים וזקנות, חסידים וחסידות, עורים ופסחים, עניים סרודים יעלו להר הקדש לאכול לחם עצלות לפני ה׳, זאת יבין סלמנדר בדעתו ושכלו. אבל צעירים לימים, נאורים ומשכילים אשר כחם בטתנם?!- בית מלאכת זכוכית בארץ ישראל! האם באירופה אין חפץ בזכוכית? ואם מקום אין בה לבית מלאכה אשר כזה? — ומה חפץ לוירא בארץ שוממה והרבה בין יהודים חשוכים אביוני אדם? האם לערוך שם חצות לפני מערת המכפלה. או לתנות ולנכות על גלות השכינה לפני כותל המערבי, מגמתה?.— אך אלישע הכינהו נינה ויראהו לדעת כי ארץ ישראל איננה סעותדת רק לגלים ׳ לחסידים בטלנים החיים על החלוקה ולזקנים וזקנות השמחים למצוא קבר בהר הזיתים; כי אמנם ארץ טיבה היא נם בחרצנה, ארץ אשר לא •חסר כל בה כי אם ידים חרוצות וחפץ נמרץ לעשותה לארץ חסדה כבימי קדם. ואותה הלא יבקשו האוהבים שערי ציון, שוחרי ישוב הארץ באמת ובתמים אשר עליהם יחשב נם הוא. ואחרי דברו אתו פעמים ושלש ויתאר לפניו את מראות הארץ בצבעים בהירים ונאמנים. הסכין גם הוא את רעיון הישוב וישלם אתו לאט לאט. עד כי בשמעו את המשא אשר נשא אלישע באזני בני האגודה *חובבי ציון'• בדבר עתידות ישראל ותקותו. על הארץ ועל פרי הארץ ו על המחיה ועל הכלכלה זעל חיי אנשי המושבות ביהודה וגליל׳ היה הוא הראשון אשר גמר אומר לחיות פעם