Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 25

25 ממערב למזרח אשר הפקדו אתו, וינצל -את האוצר ויהי מעי מסלה והבוטחים בו יצאו וידם על ראשם. ובתוכם נם-אדעלע..אשראבדה גו את כל הונה לסתע פתאום. כמעט השתגעה האשד• לשמועה כי באה ותרץ כמצוקת לבבה לעיר מולדתה. לראות בעיניה את הרעה הנוראה אשר סצאתה ולנסות אולי תצלח לה להציל דבר מכסםה האבוד. אך בשובה בית אישה בבושת פנים וידים ריקניות ותהי תבוסתה שלמה. — כי אישה הניח את שתי ידיו על בטנו הרחבה, כאשר הסכין לעשות בדברו רתת בגובה אפו. ויבינה בינה כי רק פעם אחת נחיה עלי אדמות, ואחרי. כי לא האמינה ב ו, באישה הנדול׳ בשלמנדר השלחני בלבוב, עליה ללכת עתה אל־ראש בית האוצרות אשר בטחה בו. ואשר נם הוא אמנם הראה לדעת כי רק פעם אחת נחיה עלי אדמות ׳ ופה בביתו לא יכירנה מקומה עוד. — אדעלע נסתר, לענות לאישה כתמול שלשום, אפס בי בפעם הזאת לא הצליחו דבריה עוד לאשר שלחו, כי הוא ברוח אחרת דבר עתה אתה, ברוח נקם וברוח בער. - אפס כסף אדעלע ואפסה סבלנות סלמנדר ויאשוף שלומו מאתה. את החנף ואת החלקות, — ובלכתי, מביתו בחרי אף. סכר הדלת אחריה בשטחה רבה. — בלב מלא כעס ומכאובים שנר, עתה אדעלע מבית אישה מלמב ותבוא בית בתה וחתנה, והמר, קבלו סניה בפנים נזעמים וימררו חייה בדברים ביטים כמדקרות חרב ושיפכים דם התמצית. — ל^לא עכר עליך הרוח הרע להנשא לאיש שנית, כי אז לא יראת לכספך, ולא נתת אותו אל בית הבאנק, ולא גזלת את בניך ולא עשקתים, ולא דלות ורוששת כהיום הזה. — אבל בעל חפצת. ס ל מ נ ד ר אותה נפשך. הא לך אפוא סלמנדר, את אשר בשלת לך אותו נם תאכלי. או הנשמע כזאת? בנו. בבניך. בעצמך ובשרך, בגו לא האמנת ותקחי את כספנו ואת הון אכינו אשר עשה כזעת אפיו ותתני אותו בידי זרים ויאכלוהו ועתה הנך ברעתך. — ח־,משת! גם הפרות ר, ז-ק נ ו ת ת ל ח כ נ ה מלח, אמית בלכתך אחרי סלמנדר למרות רוח בניך וכל קרוביך יחד. הידעת מה הטה איטרים עתה? ,׳אין עוד מלח ללחיך והפרה הזקנה עימדת ■ולשונה נשתה". —׳'. כאלה וכאלה דברים טובים ונחומים דברו אליה בתה וחתנה בשפה ברורה ונעימה בכל עת מצוא והיא יראה נם לפצות פה, פן יבער כמעט אף חתנה ואז נם מקום ללון לא יהיה לה עוד, ותשא בשרה בשניה ותטמון ציות לבבה בחבה עד אשר נדלה הרעה ותכבד מנשוא עיד, כי ריב ומדון פרצו בין בתה וחתנה מלל ה אשר כקוץ מכאיב היתד, נם בעיני שניהם, ותקצר גם נפשה הקטנה ברשעת דעתם, ותצא מביתם שוממה וכואכה שבעתים מאשר באה.— ה. ככרטנה העיר אשר ידעה את ה נ נ י ד ה ץ ד ל ק ל ס ן ש מ ע ו ן ׳ ם ב נ נ י ד ו ת ה\אשר ראתה את א ד ע ל ע חס בגאותה, ואשר שטעה את שמע שם׳־׳הנב^ד־ה אדעלעסלמנדרוכבודה; בברטנה העיר, באחת ממבואותיה הצדדיות ׳ תנור עתה אשד, קשת רוח ונכאת לבב, $ ד ל׳ בלי שם לך כלל, והיא תחיה נפשה בכסף אשר ישלח לה אלישע כנה מעת לעת. — סלמנדר אישה החי