Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 24

ממזרח וממערב ^,24 עמדה כזאת. אבל שש אנכי כי מצאתי עמדת מעשה ולא אצפה עיר לשלחן אחרים. — האם לא בצדק אשמח על הדבר הזח אשר הניא המקרה לירי השעם. לוירא יקרה!י ״בצדק! קראה לוירא שטחה. וגם לא יד המקרה כאשר תאמר׳ כי יד ההשגחה אחזה כזר ידידי. כי הוא הצעד הראשון למעמדך ומצבך בחיים, ואם צעד אשר כזה לא יד ההשגחה תכונן ז — ומתי תחל העמדה בבית המלאכה?״ ־׳כבר החלה. ענה אלישע בהחזיקו בשתי ידי לוירא בארבה, וזה בוא• להם־־ד ממך ידידת לבי. ימים טפסר לא אראה סניך לוירא, כי ירבה העבודה בהחל ימי המעשה בבית מלאכה חדש. ועלי לעשות את מלאכתי באמונה, לשעבד את כל כחי ואוני ואת כל רגעי זמני לפקדתי זאת אשר נתנה לי׳ ואחרי כי מעוני שם בבית המלאכה, לא אבוא העירה כי אם משבת לשבת, כי אדוני בית המלאכה יהודים הטה וישמרו את השנת כדת בחללו. אבל על כן נם משנה קדש יהיה לי יום קדוש זה מעתה, כי כי אשבע בהקיץ תמונתך וסי עם פיך ידבר׳ תחת אשי בששת ימי המעשה רק בחזין אחזה פניך ובחזון תשיח בך נפשי, לוירא משוש רוחי ונשמת חיי!" — "ועל הפרו ך ממני ברוח נכון ולב שטח׳ השיבה לוירא ותדבר ברנש, על צאתך לפעלך ולעבודתך בנפש חפצה, על כן יקית נכבדת גם בעיני שבעתים! — הן זאת תעודת נבר והיא תפארתו ונאותו. לכה אפוא ידיד יקיר לי, לך לבטח דרכך והיית אך שמח. — אך מה זה יהגה לבך׳ כי תחריש ועפעפיך יישירו ננדך? הוסיפה בשפתי רצון, מה זה יהגה לבך הפעם אהוב לבבי? "אכן רבות יהגה לבי, ענה אלישע בהביטו בפגי לוירא בעינים משיקות רשפי אהבה נצחת, לבי יהגה כבוד ויקר לך לוירא נעלה בבנות, לבי יהגה תודות אי ספודות כי תאצלי מרוחך הטובה עלי מיום אשר אשרתי לקרוא אחית לך, ולבי יהגה אהבה עזה כמות ויקרה לי מחיים; — אבל לבי יהגה נם תקוה טובה כי הדבר אשי דברת לאמור: הצעד הזה היא צעדי הראשון למעמדי ומצבי בחיים, הדני הזה בא יבא.! — כן הוא ׳ לבי יחוש וכל קרבי יאמרו כי דבר יצא מפיך יקום לעולם ׳ יד ההשגחה התותח לפני את דרכי זה אלך נו, וזאת ידה תנחני עד אבוא אל מחוז חפצי, עד אאשר בארץ ואבנה לי בית נאמן, לי ולך לוירא יקרה ונעימה, מלאך מושיעי, אשרי וכל תקותי! — ׳ ובדבר אלישע בהמון רגשותיו, ויפרוש זרועי ידיו בלי משים והנה לוירא נופלת על צואריו, ויחנקנה ויאלצנה אל לבו הנפעם, ותנשקנה נשיקות נועם. ותזלנה דמעות ניל חרישית, ותתאחדנה נפשות?הורות שת!ם ותהיין לנפש אחת. ותכית ברית קדש לבל תופר נצח. אין אמר ואין דברים — ואלהים שומע. עברו הימים הראשונים בבית המלאכה, ימי הבחינה והנסיון כאשר לכל מלאכה חדשה בראשיתה, ותחל מלאכת הזכוכית ותלך הלוך ורב. ויגדל הכית הלוך וגדול ועמו עלה גם אלישע מעלה מעלה בעיני אדוניו אשר ראו כי ברכה בו. עושה מלאכתו בהשבל ודעת ובל מעשהו אמונה. ולא רבו הימים ויתנו את הנהגת בית מלאכתם בידו׳ ויה* הוא המוציא והמביא, הוא הקונה והמוכר והוא המנצח על העושים במלאכה ועל העובדים עבודה, ויכבדוהו אדוניו מאד ויחשנוהו כנן להם ויתנו את שברו כפי פעלו ומעשהו, כי כל אשר הוא עושה מצליח נידו׳ ועיני לוירא רואות ושמחתה עד שמים תנדל ואשרה עד שחקים . . . והנה חדשה נהיתה פתאום בבית אבות הנאהבים. שיר משדי בא על אש אלישע ויאחז בערפה ויפצפצנה וישפתנה לעשר ארץ. — ראש בית האוצר אשר כספה שמור בו. שלח יד בנפשו אחרי אשר שלח .ידבפקדונות