Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 23

23 ממערב למזרח סלמנדרלבת כזאת אשר לאתדםה'לו בכל נ1אומה, אשר ד,הםך סמנו היא גם כתוארה וקומתה נם ברוחה וכלתהלוכותיה? — אטה היתה אשי! חכמה. יקרת רוח ונמש מאצילי סשסחות ישראל ככרודי׳ ואחרי אשר הולידה לאישה בנות שתים ובן אחד בדמותו ובצלמו ובתכנתו. הולידה את בת זקוניה זאת בדמותה וכצלמה היא. ותאצל מרוחה הטובה עליה בחייה ותה* לוירא כאמה ׳ חבצלת מורחת בסתר נגה . בין חרולים וקמשונים ולא־עשב סביבה׳ נושאת וסובלת כשקט ודומיה את מנעי החיים ואת תעלולי שארי בשיה אשר לא כרוחה ואלישע בא בית אביה. ותרא לוירא כי קורא הוא' הרבה בספרים עברים, ותשמע כ• •ודע הוא את הספרות העברית הישנה והחדשה היטב < ותשטח מאד על ידיעתו זאת. כי בימים האלה החלה ה תנועה מולדת רוסיא, התנועה הלאומית בישראל, לחדור נס ללבות אחדות מבנות יעקב המשכילות על דבר אמת בהערים הנחלות בגליציה, ובראשן לבוב בירת המדינה. וימצא רגש ק1ש זה משלות נם ללבב לוירא ׳ הפתיח תטיד לכל דבר טוב ונשגב כפתחו של אולם, ונפשה אותה זה כמה לרעת את שפת בני עליון. נביאי אל׳ המחדשת כיום נעוריה אחרי בלותה, לשוב להיות שפה חיה ומדוברת בפי בניה, כורמים ויוגבים על אדמת קדש כהיום הזה, ותקוה אפיא עתה להשיב את טאויי לבה על ידי אחיה, אס ישר דרך היא ויאות לה• — ותקותה זאת בהמה נאה ונהיתה. וגם הרכה יתר מאד מאשר קותה לה נפשה. אלישע לא רק מורה משכיל היה לה, מלמד להועיל, כי גם תלמיד מקשיב, שיתה בצמא את דבריה ומתאבק ׳בעפר רגליה. היא למדה קרוא והבן שפת קדש. והיא למדתהו דבר כן וחשוב נכונה. דעת• ותושיה כאשר למרה מפי סיפרים. כאחת התלמידות הטיסה כהנימנזיום אשר השלימה בו חקה, ותיצרהו איש נלוי עינים, יודע לבחור בטוב ולמאוס ברע, תחת היותו משכיל פרא למוד חדר. מעורב בדעת וממשש כעור באורח חיים. — כשתי שנים ישב אלישע לרגלי לוירא וילמוד וילמד, וישתלם בידיעת שפת אשכנז וספ-ות עם הארץ, וישתלם ויעש חיל גם ביסודי לטורים נחוצים אחיים, ולוירא קראה רזפ־י קדש נשום שכל ותאות נפש׳ ויראו שניהם כי ברכה בם ויכל לבם בקרבם. אבל לאט לאט דיתםתחו_גם רגשות אחרים בלבות צעירי ימים אלת רגשות חדשים אשר לא ידעו גם שניהם'ילפנים׳ רגשות כאב נעים יענג ידמע דמיע. רגשית אנחית תמרורים ותרועת שמחה נצחת, רגשית קדש אשר לא עכרו על דל שפתם וימלאו את כל בתי נפשם. והנה — נפתחו להם השמים ויראו מראות אלהים, אהבה ראשונה בבל טהרתה ועזוזה ויפעת קדשה —! — ובעת אשר ימח,* הכנים בים אשי אין קץ ךבו האבות וילחמו וישלטו וישובו ויריבו וישלמו, מלחמה ושלום, מצה ומדגים והתרצה ךצוי ום־ום בכל יום תמיד חליפות. — ד. ויהי היום ויבא אלישע שסח וטוב לב אל ביתי. ויספר ללוירא כ* בקש וימצא מקום לו בבית מלאכת זכיכית ועומד זה עתח כמגרש העיר רחוק מזה כחצי הפרסה. בו יהיה סופר ומנצח על ספרי המסחר בשכר ארבע מאות כסף לשנה. .שכרי אמנם מצער הוא. אמר, על ם♦ ידיעתי. כי נם היא לא רבה, וזה החלי לשלוח ירי במלאכת