Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 21

21 ממערב למזרח אשר למד פסי סורהו שעה ליום ופסי ספרים בגלוי ובסתר. כנהוג בין רוב בני הנגידים בכל תפוצת ישראל בגליציה. במות עליו אביו ויהי עזוב לנפשו. ויחדל לבקר בבית מלמדו, ויעזוב את תורת החדר מכל וכל. ויקרא ספרים דרבה. ועל כלם ספרי עבר החדשים אשר אהב מאד. ערב רב מכל אשר בא בידו, טובים ורעים יחדו. וילך אחרי עיניו. ויעש מה שלבו חפץ. ויהי דברו נם עם המשכילים המתבוללים. המתהוללים ההולכים .קדימה קדימה עד מקום משם לא ישובו'. נם עם המשכילים הלאומים, ההוזים היושבים כאן על סיר הבשר ורואים חלום בארץ סיחון ועוג ובעבר הירדן והגליל מבלי עשות כל מאומה, כי יוצאים הם ידי חובת לאומיותם בקריאת .המגיד' .יהמליץ, לשם מצות ישוב הארץ בהתלהבות — ויהי גם הוא למשכיל. משכיל בלי מדע. בלי תושיה ובלי כל מטרה ותכלית׳ כי לא בחן לבו. לא צרף כליותיו. ולא ידע בעצמי מה הוא ומה חפצו. — ובית אמו החל להיות בית ועד לבני שחץ, בחורי הישיבה אשר נקבצו ובאו בשביל אחותו. ויתידע אתם אלישע. ויקנא בם על רוחב דעתם וחכמתם הרבה. אך את גיסו׳ אותו אשר זכה באחיתו ויקחנה. אותו לא יכל מיום ראותו אותו בפעם הראשונה, ויבז לו וישנאהו על נאותו זנאונו ורום עיניו, ויתקוטט גם באחותו בגללו, ויבאש גם באמו בגלל שניהם, ויקץ מפניהם מאד. — רבות מחשבית חשב אז אלישע בל;ו: לבוא אל אחת מלשכות דנימנדום; לבקר בבית ספר למסחר ולחרושת המעשה; לעזוב את ארצו ואת מולדתו זללכת ארצה אשכנז, לאמיריקה. לארגנטניה ׳ וגם לעלות ארצה ישראל אמר רגע נחפזו׳ וכאלה מעלות לב אשר לא נתנו דמי לו, אך הוא את כל אלה לא עשה. להאחת כבר עברה לו העת, לזאת לא הסכימה אמו׳ ולד,שלישית חסר לו אמץ לב ורוח'נכון׳ ובכן ישב נטל ויהי למשא על נפשו, בלכתו אט בחמת רוחו כל היום. בנפש חפצה הלך אפוא אחרי אמו כיתה סלטנדר אבי חורנו לבונה. בתקיתו להתרגל שם בענידה בבית מסחרו. תקותו זאת אמנם לא באה לעת עתה. כי מאן אבי הורגו לתת מהלכים לו בבית מסחרו עד אשר ... בדבר הזה יש מחלוקת בין רבי נתן וחכמים. רבי נתן, הוא האדון נתן סלמנדר בכבודו ובעצמו. יאמר ז ער אשר יבחין זידע אם ראוי הוא לאותו אצטלא על פי פעלו ואמונתו; וחכמים אומרים: לא כי׳ אלא שמוטי קא משמט עד דהוי ליה זוזי. ער אשר יבנה הריסות בית מסחרו הריק זימלא חרבנו מכסף אשתו׳ אם לא תקפץ ידה והענק תענק לו די מחסורו. — אך אם לא מצא אלישע את אשר קוד, ואשר בקש בבית אבי חורט. את אשר לא קוה ילא עלה על לבו אותו מצא בבית הזה טבלי בקש. — מצא כנף רמים בקן עירב. מצא מלאך אלד,ים במעון תפתה. מצא את לוירא בנית אביה נתן סלסנדר. ג. ואדעלע אשרה בנית אישה אשר הוסיף אהבתו אליה מיום ליום ויגדלח זינשאה וכל אשר לו נתן בידה , ותתן נם היא לו את כל אשר לה ׳ נתנה לו את אהבתה הנאמנה. ותתן לו את כל לבה ואת כל נפשה, ורק דבר אחד לבד לא נתנה לז■ דבר קטן מאד אשר לא ♦שוד, נם לדבר בי׳ את כ ס ם ד, לא נתנה לו. בו החזיקה