Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 20

' י -;־״< ** לי־. ■<זיד/^י ע^!י3*ל\^יז 20 . ממזרח וממערב השטים הוא כי לכל הפחות השכיל להשאיר ביכה אחריו. הון ועושר. שלטים לכל הימים אשר חלטו לה עטו סכלי ראות בטונה. — ־ - לאט לאט הרהיב סלטנרר נם עז בנפשה לפתוח שפתיה אתו. והיא אך החלה ־לדבר. ותהי כמעין המתנכר וכנהר שאינו פוסק׳ וכאשר הסכינה מאז ומקדם׳ ותספר לו את כל עניני ביתה. את רב עשרה וקנינה. את דבריה עם"בתה וחתנה. את טשוגת בנה יחידה אשר לא יחפץ באשר תחפץ אמו. את טרחה וריבה באטהותיה אשר לא תדענה הכלם בגננן תסיר כל היום. את דעת רעיותיה וקרובותיה הטונות. אשר בקנאתן "בה תוציאנה דנתה רעה בכל עת מצוא, וגם את כבוד תחלואיה ספרה לו ואת דבריה עם רופאיה השונים ואת,כל מקופות הרחצה אשר נסעה שטה להרפא. ואשר בדעתה לנסוע שטה אם ירצה השם לימי הקיץ הבא. וככל אשר הרבתה לדבר כן הוסיפה למצוא חן ושבל טוב בעיני סלמנדר אשר שתה בצמא את כל דבדי^. ויקוד וישתחוה על כל דבור ודבור שיצא טפיה וינעם כנוסת לחכו. ובשובם מנן הרובים. כי עבר יום וינטי צללי ערב. וילוח האדון נתן סלמנדר השלחני טלבוב את אדעלע חם עד מפתן ביתה בהדרת כבוד. ובלחצו את ידה באהבה והיא לחצה את ידו. וודכח נם היא לדעת כי באמנה רק פעם אחת נחיה עלי אדמות. ויהיו שניהם מאשרים. האלמן והאלמנה, ולא יתבוששו. — ב. בלילה ההוא — לא נדדה לא שנת נתן סלמנדר ולא שנת אדעלע חם. שניו;ם נחו בשלום על משכבם ויישנו שנת תמימים. סלפנדר לא ראה את אשתו אהובתו■ עליה השלום. בחלומו. ורבי קלפן שמעון זכרונו לברכה. נם הוא לא עזב -את נן עדנו לעלות את יצועי אשתו ולפקוד עליה כל עון אשר חטא בקנאתו.- ויהי בבוקר וסלמנדר נסע וישב לבובה בלב מלא תקוה טונה, כי מצא אשה אשר שכלה ובינתה כמעט, והונה ורכושה רב כדבעי למר,וי. ואדעלע קמה ממטתה ותבט במראה׳ ותמצ!א כי צעירה ד,־א היום שנים עשרת מאשר היתד, אתמול לעת כזאת. וכי ראויח היא להיות אשר, לאיש אשר אך ידו חוללה את הפלא הגדול הזה. — אטור עשה אפוא את מעשהו באמונה ועל ידו החזיקו אנשי מעשהו, השדכנים, אשר בברטנד, ואשר כלבוב׳ ולא עברו ירחים מעטים ותהי אלמנת ר׳ קלמן שמעון להנבירה סל ם נד ר׳ ותלך אחרי אישה לבובה. על אף בתה וחתנה. כי למורת רות היו להם נשואי אמם. כמובן מאליו; על אף היהודים הכשרים והיהודיות הצנועות בברטנה. אשר לא אבו סלוח לאשת אנוש כערכם. נניד בר אורין ובר אכהן הולך בדרך תמים, כי תהיה לאשר, לאשכנזי מגלח. מגושם פשוט. אשר. ככר נם צלם אלהים אין לו; ועל אף קרובותיה ורעיותיה הטובות. כי רעה עינן באדל קלפן שמעזןיס כי היא תהיה לאשר, .לבנקיר' בלבוב. רק בנה הבחור לא התנגד הפעם לחפצה. הוא — למורת רוח היתד, לו שבתו בבית הוריו בברטנה• וישיש למצוא מקום בבית מסחר בעיר גדולה. על כן הלך בנפש חפצה אחרי אמו לבית אישה אבי חורנוי אלישע הוא בחור יפה עינים׳ טוב מראה ותאר, בן שבע עשרח שנה. יודע הוי* קצת תורה. כיתר הבחורים בני גילו חניכי המלמדים וגם קצת עברית ושפת עם הארץ.