Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 13

ראשית צמיחת ההשכלה ברוסיא *י *־ י כ ב ד ו ך על הטוב אשר עשית עמהסי הננו רואים בדבריו האלה כי הוא ■יעמיד במדרגה העליונה את הכבוד אשר ינחלו החכמים עקב פעולתם זאת ה ת ו ד ה ו ה ק ל ו ס המגיעים להם מבני אדם. ואמנם מה רדו מבוקשי לעווינזאהן ל הוא לא לשם כבוד ולא לשם תהלה עשה מה שעשה בי אם מעשיו היו לשם שמים ולשם טובת עמו. וכן מפורש יוצא מהקדמתו לספרו חזה. שם אמר כי לא קנאת סופרים להיות נמנה עם הנבונים ולהכבד בין המחברים הניעתהו לחבר ספר. כי יודע כי כבוד איש אך כצל ותפאי־ת אדם אפס ותהו׳ אבל לבקשת רעים להגיד להם איזה הלמודים הכרחים לשלמות הישראלי נוספים על למוד התלמוד והפוסקים. התאמץ וכתב ספרו. ואף על בן לקח שכרו משלם כי נם חפצו בידו הצליח תמים ושלם. בספר הזה אין בו לא חריפות ולא סברות לא פלפול ולא השערות. אבל הוא אצר דעות חכמי ישראל בדורות הראשונים והאחרונים בבחינת הלמודים החצונים ההכרחיים ללומדי תורה בסדר נאה הן ערוכות באוצרו מדברו כליל בהדר מליצה צחה. ומשפטו בצדק בשובה ונחת ׳ והכל אל מקום אחד הולך, והוא המטרה אשר שוה המחבר נגד עיניו בלי נטות ממנה אף כפשע. והוא עצמו ביושר לבו מצטדק שאם לפעמים נטה ויצא ממרכז הספר וכונתו לא עשה כן כי אם לסבת התועלת המגיעה מן הדבר. ואמנם המטרה אשר הציב לו בחקירתו היא להשיב תשובה מספקת על השאלות הגדולות אשר התעוררו בעת ההיא מ*ב׳עז וכל נאמני ארץ ברוסיא ופולין היו מבקשים פתרונן. עקר השאלה היא: איזה הם הלמודים המוסיפים שלמות לאיש הישראלי בהתחברם אל למורי התלמוד והפוסקים? והשאלה הזאת תפרדוהיתה לחמשה ראשים. האחד: אם ידיעת לשון הקדש ודקדוקה הברח לבעל דת היהודית? השני: אם מותר ללמוד לשונות העמים? השלישי: אם מותר ללמוד חכמות חצוניות? הרביעי: מה תועלת בידיעתן? החמישי: אם יצא שכר ידיעתן בהפסד האמונה ל ועל כל אלה יתן תשובות נכוחות מכריחות לקבלן. ידין ויוכיח בראיות ברורות חיוב ידיעת לשון הקדש על פי דקדוקה. עין בעין יראם גודל התועלת ללמוד לשונות אחרות. ויברר היתר למוד החכמות החצוניות, ומציע לפניהם התועלת המגיעה מאלה החידות(, וכי טועים כל האומרים שהחכמות גורמות נזק לתורה ולאמונה. ואמנם הראיות על כל אלה לא לקח מעיון השכל לבד כי אם לקוחות מן הנם־ון אשר לא יכזב. מתוך הקורות והתורות של גדולי האומה, אשר הום הם עדיו המאשרים ומקיימים משפטו ודינו. החכם הזה היה א י ש ה מ ע ש ה׳ וכל מגמותיו לתת לקורטוב לעמו הדרוש לאשר נפשם ולפדות רוחם מפחתי סכלות ודעות טפלות אשר- דבקו בם ועל ידי זה ישיגו גם אושר זמני להפרות מחרפת העמים המלע-גים