Mannheim
Compact Memory

Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 12

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
Volume
שנת תרנ״ד - 1893
Issue
חוברת א
Date
1893-01-01
Page
Seite 12 (sequence 12)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
75% known words query
IRI
…/4861829-6448950-6613379--023-4861850
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

־ •7יו*ו*ו יו4וןו ויז5יידי^י 18<•<■ .׳ יוווףף^|י..^||.^ףץ1|*9• יי י' ממזרח וממערב ועתה לא יתכן כי לא תהי הדרך הזאת צלחה ׳ ובאמת עשתה והצליחה. בי רבים באת אשר פחדו פחד לפנים סן יכשלי עתה היה להם השט אמריו עד מבטחם. חזקו ואמצו לבבם לגשת אל החכמה ויחזקוה במסמרים עם התורות ויקימו בנפשם אחוז בזו ונם מזו אל תנח ידך. אלה הלמודים הניח בספרו היקר ת ע ו ך ה ב י ש ר א ל. זה הספר הנה לו שם תפארת בעמו ובארצו בין כל הנבונים בלי הבדל המפלגות השונות אשר נפלנו היהודים בארץ רוסיא. משכילים, רבנים וגם מן החסידים דברו טובות עליו וישכחוהו וירוממוהו בקהל עם. המשכילים כלם.שמחו לקראתר כי הסיר אבן ננף נדולה אשר גדרה דרכם. נם היבנים לא מצאו בו דופי אחרי שיסד כל דבריו על ראיות מחכמי התלמוד ומדב־־י נדולי התלמודיים אשר כל היוצא מפיהם להם קדש. אחד מן המפוארים בין הרבנים הרב רבי אבלי מווילנא נתן הסכמתו על הספר. ויהי כאשר שאלו אותו אנשי ווילניא׳ מה ספי זה מה טובו ומה חממנו? ענה ואמר לא נמצא בו חסרין כי אם זה שלא חברו רבנו הנדול רבי אליהו החסיד מווי^נא. נם מגדולי רבני החסידים לא מנעו ממנו קלוסם והיה אחד המיוחד בהם החסיד רבי ישראל סדינורא הידוע אשר הפליג בשבחו 'הקדמת המוציא לאור הוצאה בי). הנה ספר כזה הבר החכם האיטלייני רבי יצחק שמואל ריגייו והוא ספר ,.התודה והפילוסופיא" וכלנו ידענו כי זה הספר בצאתו לאור לא מצא חן וחסד לפני כל בני עמו ונם כמה רבנים באיטאליא נתנו בו תפלה. וכל זה למה ל יען כי מחברו ערב בו מחקרים, ויכוחים, ביאורים ודעות אשר לא היו לפי רוח הרבנים הישנים. חבר אל עיקר ענינו דברים התפלים לו ועל כן החטיא הממרה. ואני חושב כי נם השם אשר קרא לו מחברו,התורה והפילוסופיא" היה משגה׳ כי כל היראים התמימים חררו מפניו. לא כן היה עם הספר תעודדי בישראל. שמו, וסגנונו. והשתמרו מכל תערובת דעות וחקירות אשר לא מעלן תכליתו קנו לו כל הלבבות יחד בלי הבדל המפלגות השונות. החכם רבי שלמה יהודה ראפפורט כאשר הניע זה הספר נגד עיניו וקרא בו היה שמח לקראתו כמוצא שלל רב. וכתב אל המחבר מכתב תודה ואמר כי מצא בזה הסס־ דבר אשר מאז קור. לראות כזה יוצא מאחד החכמים בישורון, ולמה לא היה הוא זה האחד י את זה לא הודיע. אבל הודיע לנו דבר אחר במכתב ההיא אשר נם הוא יקר לנו בהודע לנו על פיהו. מה בין מבוקשיר של ראפפורט בכתיבת ספריו להרבות חכמה ובין מבוקשי לעווינזאהן בחבור ספרו הזה אשר נם תכליתו למען ישוטטו רבים וחרבה הדעת. הנה במכתב ההוא אשר קלס בו ראפפאסורט את מעשה ידי לעמינזאהן. אמר עם הספר: איך ירחב לבך אם תזכור ותחשוב כי בנים יבואו ועם נולד י ו ד ו ך

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.