Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 10

ממזרח וממערב ►סז •1תלויות בשערהבי אם תוצאותיה מהשואת המקורות והנוסחאות והיא לא תכזב. ־הוא אבד ושבר בריחי הפלפול של הבל ושל שקר. והעמיד במקומו פלפול• של דעת ואמת. ,והוא אשר יסד כלל גדול בתלמוד כי כאשר בארו הכתוב .בדרך דרש ופשט אף כן במשנה יש דרש ופשט ובעלי התלמוד אחזו לפעמים :את הדרש והניחו את הפשט (ם׳ בינת המקרא בשמו), ובעבור זה שלל כל .חמורי מחסרא' במשנת רבי יהודה הנשיא המובא בתלמוד כי אמר אין זד. •מדרכו של רבנו הקדוש לחסר דבר ולפי דעתו ושטתו של רבי אין כל חסרון והנמרא שהחסירה זה רק לשטת תנא החולק (הקדמת פאת השלחן). הוא •פתח חרצובות האונס אשר נטל רבנו תם על הדורשים ואסר הגהתהססרים. אבל הוא הנדיל מאד לעשות בתקוניו ובשנוי הנוסחאות להעמידן על :אמתתן. אלה הנקודות הלא הן עקר בקרת התלמוד האמתית. זה הגאון עם עצמת חסידותו לא בזה ולא שקץ את חכמת העולם כי ־נם הוא עצמו עסק בה ונטע האהבה אליה בלב בניו וקרוביו ותלמידיו. והעיר את בני עמו ללמוד חכמת לשון הקדש ודקדוקה. ובימינו נתגלה מאמר אשר חבר וכתב בחכמת הדקדוק (נדפס בספר השנתי כנסת ישראל). ואין קץ לבל הדברים אשר ספרו חכמי דורו מרוממות חכמתו, מתקף ידיעתו .:במדעים ומעמק בינתו בטבעיות ולמודיות ובחכמת התכונה (עליות אליה -דף כ ׳ה והלאה). ויותר שהיה חכם מבין מדעתו וחוקר תעלומות חכמה עוד למד דעת את העם ומזח את תלמידיו כי תהיינה עיניהם ואזנם פתוחות אל החכמה וישיתו לבם לדעתה׳ ויאמר אל אחד מתלמידיו(רבי ברוך משקלאוו) -שיעתיק מן החכמות ללשון הקדש כל מה שאפשר כי כפי מה שיחסר לאדם בשאר חכמות לעמת זה יחסר לו לאדם עשר ידות בחכמת התורה, כן יסד הנאון הזה וכן צוה. ואף כן נמשכו אחריו מספר תלמידיו. ועתה אם נקבץ על י - -יד כל אלה המרות ונתבוננה בינה בדרכיו מי זה יאמר לי כי הפלגתי באמרי כי הוא. הגאון מווילנא, היה הזורע הראשון.על אדמת ההשכלה בארץ רוסיא. •אולם אודה ביושר לבב כי גרגרי הזרע אשר זרע אך מעט מעט עשו צמח. בי לא יולד נוי פעם אחת ־וחליפות גדולות בהשכלת העמים לא בין לילה תבאנה. אף כי בארץ אשר מונעים רבים יתיצבו על דרכה להכשילה״-ועל בן עוד חלפו שנים עד החל הזרע לצמוח. עד בא האיש הנכון להחיש הצמיחה. לא־ש אשר כל ישעו וכל חפצו רק לפנות המונעים מן המסלה והמעכבים להשיג המטרה. האיש הזה לא היה מן היושבים בשבת תחכמוני אשר תורתם •אומנותם. אשר תוך ארבע אמות של הלכה הוא עולמם. אשר כאלה רבים חיי בפולין ובדוסיא בכל הזמנים, אבל היה איש מהעם. ומנאמני העם. ומעורב בין העם, וגם ידע את מחלת העם והבין במה לרפאותה. והיה האיש ההוא