Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 9

9 ירתוננו ז) תולדות אנשי שם מכני עמנו ומבני העטים מכתביהם ורשימותיהם. ונתאמץ להדפיס גם את תמונותיהם ברסיס היותר משובח. ח) משסט־ססרים. במקצוע זוז נתאמץ להכניס את יסודות דבקרת־המדעית. ואת הבקרת ה מסדה על חקי היפי והטעם רטוב והפקרת אשר יסודתה בחכמת־הנסש. במחלקה זו נדסיס מסקירה לסקירה השקסות כוללות על כל החדשות הספרותיות בשסית חיות שונות ונם בשפת רוסיא. ידיעת ססיים עברים ולועזיים. יודעים אנחנו כי העמסנו על שכמנו עבודה רבה וכבירה מאד, כי ירחון עברי במדד, כמותית ואיכותית כזו לא היתד, עודבספרותנו, אך יודעים אנחנו נם אתאטץ *4בבנו ורצוננו הכביר להו־היב את ספרותנו ולהרים את ערכה. ותקותנו חזקה כי אחינו החכמים, הסוסרינז נהקוראים העברים יביט להטסעל־הססרותי הזה וכל אהד ישחר טבחו בעדו, למעךיהיה לאל ידנו לפארו ולשכללו מחדש לחדש. ראשית צפיחת ההשכלה ברוסיא. סאת א. ה. ווייס. רבים אומרים כי זוהר החכמה אשי יצא משני המאורות הגדולים קראכמאל ושייר להאיר דרכי חשך בארצם בגאליציא, הוא היה הולך ואור גם.לשכניהם בסילין של רוסיא ובליטא ובכל יתר מדינות רוסיא, כי המהיר הראשונים אשר מאתם יצאה תורת ההשכלה ■ ומהם באה ראשית ההערה לבקשת הדרישה בחכמת התבל. ואך הם האירו נתיב לחכמת הבקרת לאלה הארצות. הנה אני לא כן אדמה ולבבי לא כן יחשוב. לסי דעתי כל האומרים כן אינם אלא טועים. כבר בזמן כביר לפני זה נזרעו גרגרי הזרע הראשונים בריאים וטובים על שדמות ארץ ליטא, והגאון רבנו אליהו מווילנא הוא היה' הראשון להרמת החכמות בקרב עמו. הוא פקח עיני העודים לראות את יקר תפארת המדעים הוא כרה אזנים לממאנים בהם׳ הורה דעה והבין שמועה בי המישר ארחותיו לא יסכן בם. ידעתי נם ידעתי כי רבים יתפלאו עלי על אמרי ככה וינענעו לי ראש ואולי אהיה לשחוק בעיניהם בשמעם דבר הפכפך כזה כי זה הגאון החסיד מאין משלו היה משוחרי ההשכלה 1 ובכל זאת כן היה. הנה זה הגאון מווילנא נחשב בעיני לאבי בקרת התלמוד. משובב נתיבות המשניות והברייתות וכל המדרשים הקדמונים. הסר מנוסחאותיהם קמשוני השגיאות אשר עלו בהם באשמת סופרים ומעתיקים. אכן בקורתי לא היתד, יציר שקול הדעת בלי מופתים ברורים, לא מולדת השערות